Shani Goerne Digital Program

צילום: מירי דוידוביץ׳ 2 0 2 4 - 2 0 2 5 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 8 ־ ה ע ו נ ה ה 2025 * גאלה * ינואר 5 * חיפה: 4 * קלאסי במוצ"ש * ירושלים: 4 * פילוקלאסיקה / 3 תל אביב:

הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לואי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק להב שני מנצח מתיאס גרנה בריטון 3 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | ט' בטבת תשפ"ה | 9.1.25 | ' יום ה | פילוקלאסיקה בחסות קרן דיאן וגילפורד גלייזר לזכר דיאן גלייזר 4 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | י"א בטבת תשפ"ה | 11.1.25 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש בסיוע משפחת ליונס לזכר ליידי רוזלין ליונס ירושלים, תיאטרון שרובר 20:00 | י"ב בטבת תשפ"ה | 12.1.25 | ' יום א בסיוע דורותי קורווין, לזכרו של שריל קורווין 5 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | י"ד בטבת תשפ"ה | 14.1.25 | ' יום ג | גאלה

לזכרו של חיים טאוב הפילהרמונית הישראלית אבלה על מי שהיה במשך שנים רבות מאבני היסוד שלה. )2024 בדצמבר 25 – 1925 באוגוסט 1( חיים טאוב היה כנר ומורה ישראלי, מאושיות המוזיקה הקלאסית בישראל. טאוב היה מוזיקאי בעל נשמה עמוקה ואיש חזון, ששילב במקצועו כישרון יוצא דופן, מסירות ואהבה אין קץ למוזיקה ולהוראה. טאוב נודע ככנר הראשי שנים, 20־ של הפילהרמונית הישראלית במשך כ , וכפדגוג בעל שם עולמי 1988 ועד 1969 משנת לכינור ולמוזיקה קאמרית. תחילת דרכו וחינוך מוזיקלי חיים טאוב נולד בתל אביב והחל לנגן בכינור בגיל תשע. את לימודיו המוזיקליים החל באקדמיה למוזיקה בתל אביב, בהדרכתו של עדן פרטוש, שהשפיע עליו רבות. בהמשך נסע לארצות הברית ולמד בבית הספר ג’וליארד תחת הנחייתו של איוון גלאמיאן, מורה בעל שם עולמי. מורים נוספים שהשפיעו עליו היו אמיל האוזר והמנצח הידוע סרג’יו צ’ליבידקה. קריירה מקצועית לאחר סיום לימודיו הצטרף טאוב כמשנה לכנר ראשי בתזמורת פיטסבורג בארצות הברית. בשנת . תחילה שימש כמשנה 1988 חזר לישראל והצטרף לפילהרמונית הישראלית, שם ניגן עד שנת 1958 מונה לכנר ראשי תחת המנצח זובין מהטה. 1969 לכנר ראשי, ובשנת מוזיקה קאמרית ורביעיית תל אביב ייסד את 1960 בנוסף לפעילותו בתזמורת, היה טאוב פעיל גם בתחום המוזיקה הקאמרית. בשנת רביעיית תל אביב יחד עם דניאל בנימיני (ויולה) ועוזי ויזל (צ’לו). הכנרים השניים בהרכב היו אורי שנה, ערכה סיורים רבים 30־ פיאנקה, מנחם ברויאר, יפים בויקו ולזר שוסטר. הרביעייה, שפעלה כ ברחבי העולם והקליטה יצירות רבות, בהן חמישיות הקלרינט של מוצרט ושל ברהמס עם יונה אטלינגר. הוראה והדרכה טאוב נודע גם כמורה דגול והעמיד דורות של כנרים ומוזיקאים ישראלים, בהם: גיא בראונשטיין, רועי שילוח, יאמן סעדי, איל שילוח, גיל שחם, גלעד קרני, אסי מתתיאס, עמיחי גרוס, אורי קם וסעידה בר לב. הוא הדריך הרכבים למוזיקה קאמרית, בין השאר בפסטיבל רולנדצק בבון שבגרמניה, שנה בקורסי קיץ של “קשת אילון”. 30 , והדריך במשך 1985 שהקים בשנת חיים אישיים, פטירה והנצחה חיים טאוב השאיר אחריו את בנו, המנצח ירון טראוב, בתו סיגל טאוב, חמישה נכדים ונינה. .2024 בדצמבר 25 , בערב חנוכה 99 טאוב נפטר בגיל הוא היה פעיל עד יומו האחרון ולימד בקורס החורף של “קשת אילון” שבוע בלבד לפני מותו. חיים טאוב היה אמן רב־השפעה ומורה נערץ, אשר הקדיש את חייו למוזיקה ולחינוך מוזיקלי. כמי שראה במוזיקה שליחות ואורח חיים, הוא נגע בלבבות רבים והשאיר מורשת מוזיקלית שאין לה תחליף.

האסתטיקה החמקמקה של פליאס ומליסנדה מהרגע שעולה המסך ברור שמשהו רע עומד לקרות. חבורת משרתות מתחננות מהשוער לפתוח את שער הארמון, הנמצא במעמקי יער סבוך שהחשכה שולטת בו. המשרתות שואפות לטהר הכול, להכניס קצת אור אל תוך החושך, אולם השוער יודע ששום דבר לא יעזור. זהו סיפור מחוץ לזמן ומחוץ למקום. הדמויות בו נעדרות היסטוריה או עומק פסיכולוגי. גורלן המר נקבע מראש. מליסנדה הטהורה, הצעירה והיפה, תועה ביער, ופוגשת את גולו, נכדו הבכור של מלך אלמונדיה. השניים מתחתנים, אולם עד מהרה מתפתחת אהבה גדולה בהרבה בין מליסנדה לבין פליאס הצעיר, אחיו למחצה של גולו. מוריס מטרלינק, המכונה לעתים "שייקספיר הבלגי", היה מחזאי ומשורר שפעל במפנה המאה העשרים. אביו רצה שיהיה עורך דין, נסע 1886־ אולם הוא נמשך לעולמות הספרות. ב לפריז, שם פגש בכמה מאנשי הרוח הבולטים של התקופה, בהם המשורר הסימבוליסט סטפן מלרמה, שהשפיע עליו רבות. את המחזה והוא אחת 1892־ "פליאס ומליסנדה" כתב ב מיצירותיו המצליחות ביותר. משולש האהבה המתואר במחזה אינו שונה כל כך, על פניו, ממשולשי אהבה אחרים. אולם, כמו תמיד באומנות, השאלה אינה מה מספרים, אלא איך. מטרלינק לא עוסק בפעולות שעושות הדמויות, ואף לא במילים שהן מביעות. עיקר המחזה בניואנסים דקים, בסמלים עדינים, במשמעויות הנסתרות שמבעבעות מתחת לפני השטח, ובאמת טרנסצנדנטית שהאדם המודרני, הכבול בשלשלאות השפה והתבונה, לא מסוגל לתפוס. העניין במה שבלתי ניתן להיאמר במילים הוא כנראה הסיבה לכך שהיצירה התיאטרונית הזאת משכה מספר רב כל כך של מלחינים. המוזיקאים, העוסקים באומנות המופשטת מכולן, הצליחו לגשת למסרים הנסתרים של היצירה הסימבוליסטית בהצלחה רבה יותר 1905-1897 מאנשי התיאטרון. בין השנים ארבעה מהמלחינים המובילים באירופה - דביסי, שנברג, פורה וסיבליוס - התמודדו, כל אחד בדרכו, עם הסיפור של פליאס ומליסנדה. אלה היו שנים מבלבלות עבור מוזיקאים. המלחין המשפיע ביותר על מלחיני התקופה היה ריכרד וגנר, אף על פי שכבר לא היה בין החיים. באופרות שלו וגנר הרחיב את משמעות היצירה המוזיקלית הרבה מעבר למה שעשה כל אחד אחר לפניו, ומתח את השפה הטונלית עד קצה גבול יכולתה. בין אם אהבת אותו או שנאת אותו (מבלי קשר בכלל לעמדותיו בנושאים חוץ־מוזיקליים), לא יכולת להתעלם מהאתגרים שהוא הציב. פורה ושנברג התמודדו עם האתגר הווגנריאני בדרכים מנוגדות. בפואמה הסימפונית שלו שנברג המשיך לפתח את השפה ההרמונית וההבעה האינטנסיבית שבמוזיקה של וגנר. ברגעים רבים היצירה נשמעת כמו המשך ישיר ל"טריסטן ואיזולדה". פורה, לעומתו, כאילו הפנה את גבו למגלומן הגרמני. הוא כתב מוזיקה מאופקת, המתאפיינת בניואנסים עדינים ושילוב של אלמנטים הרמוניים עתיקים. מול הכוחות האימתניים של התזמורת העצומה של שנברג, על חטיבת כלי הנשיפה ממתכת הרחבה שלה, מנגן בשקט החליל של פורה. עודד שני-דור מארק שאגאל - סצנה מתוך "פליאס ומליסנדה" מאת דביסי, סקיצה לתקרת האופרה גרנייה

ישנם רגעים בחייה של אומנית בהם היא מתוודעת ליצירה חדשה ויודעת שהיא נועדה לבצע אותה. כך קרה לשחקנית האנגלייה גב' פטריק קמפבל כאשר היא צפתה בהצגה "פליאס ומליסנדה", בצרפתית בתיאטרון הלונדוני 1895־ שהועלתה ב "הנסיך מוויילס" (בימינו מוצג באותו תיאטרון המחזמר המצליח "ספר המורמונים"). קמפבל, נחושה לשחק בתפקיד מליסנדה, שכנעה כמה מעמיתיה לתרגם את המחזה לאנגלית ולהעלות את הגרסה המתורגמת. שאפתנותה לא הסתכמה בכך. היא חשבה שראוי לשלב מוזיקה חיה שתלווה את ההפקה. קמפבל הייתה מודעת לכך שבאותה עת קלוד דביסי היה בעיצומה של הלחנת אופרה המבוססת על המחזה, וביקשה ממנו לעבד חלק מהמוזיקה של האופרה עבור ההצגה החדשה. דביסי סירב, וקמפבל פנתה לגבריאל פורה, שהסכים לקחת על עצמו את המשימה. לפורה היו מחויבויות רבות, לכן הוא ביקש מתלמידו הצעיר שארל קכלן לתזמר ,1898 ביוני 21 , עבורו את היצירה. בערב הבכורה קטעים 19 פורה ניצח בעצמו על ההרכב הקטן שניגן שונים. כמו במקרה של מוזיקה שהלחין למחזות אחרים, פורה ערך סוויטה מהיצירה, שתוכל להיות מנוגנת בנפרד מהמחזה. הוא השתמש בתזמור של קכלן כבסיס, אך הגדיל את ההרכב לתזמורת סימפונית. צליליו הראשונים של הפרלוד מציגים עולם מוזיקלי פשוט וטהור, המקביל לעולמה הנפשי של מליסנדה חסרת ההיסטוריה. בתוך העולם התמים הזה נשמעים בהמשך הפרק כוחות הבעתיים גדולים המייצגים את האהבה העזה שבין הדמויות, אהבה שאינה יכולה להתממש אלא במותן. לקראת סוף הפרלוד קרן יער מנגנת קריאת ציד המבשרת על בואו של גולו לקראת פגישתו הראשונה עם מליסנדה. "הטווה בפלך" מציג את מליסנדה הטווה בחברת פליאס ואיניולד, בנו של גולו מנישואיו הקודמים. התמונה תמימה, אולם המתח בין שני האוהבים מבעבע מתחת לפני השטח, והקנאה של גולו לא תאחר לבוא. דו שיח בין האבוב לבסון מתנגן מעל שטף צלילים מתמיד בכלי הקשת הגבוהים המייצגים את פעולת הטוויה. רק לקראת סוף הפרק, במשך שבע תיבות בלבד, נפסקים צלילי הטוויה מהתמדם, מה שיוצר אפקט מהפנט, כאילו לרגע הזמן עוצר מלכת. הסיציליאנה היא, כנראה, היצירה המפורסמת ,1893־ ביותר שהלחין פורה. היא הולחנה עוד ב במקור לצ'לו ולפסנתר, כמוזיקת רקע למחזה "גם הוא באצילים". החליל מנגן את המנגינה שניגן במקור הצ'לו, והנבל מנגן את תפקיד הפסנתר, שמראש נכתב בסגנון שמחקה את כלי הפריטה האצילי. ייתכן שפורה "מִחזר" את הקטע בשל קוצר זמן, אולם הכללתו במוזיקה להצגה של מטרלינק‏ בהחלט הולמת. התום והשלווה שבנגינת החליל, לצד ניואנסים דקים של מלנכוליה, מיטיבים לתאר את האווירה לקראת המערכה השנייה של המחזה. פליאס ומליסנדה יושבים על שפת הבאר. אהבתם טהורה, זהירה. כצופים איננו כועסים עליהם, אלא חומלים על המצב הבלתי־אפשרי אליו נקלעו בעל כורחם. בסוף המערכה הרביעית גולו דקר למוות את פליאס ופצע את עצמו ואת מליסנדה. הפציעה שגרם לעצמו גדולה, אבל הוא ישרוד אותה. מליסנדה, לעומתו, כמעט ולא נפצעה, אבל היא לא תשרוד. בפתח המערכה החמישית פורה ממקם מארש אבל מלא הוד והדר, המבשר את מה שידענו שיקרה כבר מתחילת המחזה. "מהפציעה הקטנה הזאת לא מתים", אומר הרופא שמטפל במליסנדה (בתרגומו לעברית של עילי ראונר). "לא אתה הרגת אותה, אדוני הטוב [...] היא לא יכולה לחיות… היא נולדה ללא סיבה… רק בשביל למות; והיא מתה ללא סיבה". עודד שני-דור פליאס ומליסנדה, סוויטה לתזמורת, 80 ' אופ )1924-1845( גבריאל פורה דקות 18 כ־ פרלוד הטווה בפלך סיציליאנה מותה של מליסנדה

Š…ƒ ‡–Œ ˜ƒŽŒ~ƒ ‹‡Šƒ‡† ‚•‡„ƒŒ ‚‡Š‡†~• –‡–’” ‡Žƒ–ƒ ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ Š~‡–ƒ•~ƒ ‚‡Š‡ ƒŠƒ† ‡–Œ ‹‡–ƒ‡ ˆƒ–Ž ‚•‡„ƒŒ ‡’ƒŒŒƒ ‹‡Žƒ~‡„ƒŒ ‚Œ…‚ ˜ƒ‡‰—Œ ‚Ž‚Ž ‚‡Žƒ’Œ‡‚ –Ž‡‰ƒ ‘Šƒƒ– Š— ƒ˜Ž‡€Ž Š†‡– ’ƒŒ –Ž•ƒ– Š— ˜‡‡—˜‚ –Š‚~Œ Š— ‚‡‡Ž—‚ ‡–ŒŠ ‡Ž‡‡’ƒ~‚ ‚Š~ƒ– ’ƒŒƒ ƒ•ŽŒŠ’ ‚Œƒ”‡ ‚Œ—–‚‚ ˜‡~Ž‡ƒ ‚•‡~Š• ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ƒ ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ –  ‚‡ƒƒ… ‚’ƒ–‡~ ‹‡Šƒ€‚ ˜ƒ–˜‚ ‡„‰–ŒŒ ‚Ž‡ƒ ‚•‡„ƒŒ‚ƒ ˜ƒŽŒ~‚ ‡ƒ…Š ‡Ž— ‚–’ƒ~ ‹‡’ƒŒ ‚—‡Œ… ˜‡Š•‡„ƒŒ‚ ˜‡Ž‰˜ –•Ž ˜ƒŽŒ~‚ ‡–ƒ‡ ‹‡†–”Žƒ• ‡Ž—ƒ †Š ‡’ƒŒ ˜~ ‹‡’‡•Œ‚ ‹‡Œ‡—–Œ‚ƒ ‹‡ƒ—…‚ ‹‡Žƒ~‡„ƒŒ ƒŽ‡Œ‡ ƒ 15 ‚ ‚~Œ‚Œ ˜ƒŽŒ~‚ ˜ƒŠƒ˜ ˜…†ƒŒ ‚~‡”‡‚ ƒŽƒŠ ‡~ ˜€‡€ –’ƒ~Š –Ž‰— ˜‡ŽŠ‰ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ –’Š~ ‚Š~ƒŽŒƒ –˜Ž’‚ Š— Š†‡– ‚‡‚˜ –Ž‡Œ‚ Š— ˜–˜ƒ‰‚ ˜Šƒ€ ‚–’ƒ~‚ ˜‡ –•Ž ‹‡– €Ž~Š €Ž~Š „ƒ~ƒ†–‡ƒ‚ ƒ~‡Œƒ– †Š‚ƒ †ƒŽ–ƒ† Œ–‰ ‚’”Ž ‹— ‡˜ƒ‰ŠŒ‚ ˜ƒ‡ƒƒ—‰ ˜ƒ‡–Š€ –ƒŒ †‡‡† –‡‡Ž ‹‡–• ‚‡Šƒ‡ƒ ƒŽƒŠ Š— ‡†‡ ‚–ƒ†•†‡‰–~ –ƒ‡ ˜‡Œƒ~Š‚ ‚‡–Š€‚ ƒƒ 054-2177333 ’~†~ƒƒ ƒ~ 072-2116888 Š˜ ˜ƒ–˜ ‡–—• ‚Œ—–‚ƒ ‹‡’ƒŽ ‹‡†–’Š ronizafrir@barak.net.il 052-8635310 –‡–’” ‡Žƒ– www.k-tarbut.co.il –˜~ 2025 “–Œ 24-30 2025 ‡Žƒ‡ 23-29 ’ ˜—’ƒ 2025 Š‡–’~ 14-20 Gus Powell ‹‡Ž‡‡ŽƒŒŠ ‹‡”‡ŠŒŒ ƒŽ~ ‹•‚ ˜ƒŽ’Š “‡ƒƒ— —’ƒŽƒ ‚•‡„ƒŒ ‹‡Šƒ‡† ‚~ŠŒ ‚”ƒ•‚ 25 ‡~Œ 13-20 ‹–†Œ~ –Š‚~Œ Š‡†’ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ 25 ‡~Œ 9-14 ƒŽ~Š‡Œƒ ‚Žƒ–ƒ ‚…˜’Ž ‚Œ—–‚‚ 25 ‡Šƒ‡ 8-16 –”ƒŠ Š‡†’ ‚…˜’Ž ‚Œ—–‚‚ 25 †ƒ€ƒ~ 14-20 ‚‡€–ƒ~‡€ ‡ŠŽŽ‡” Š‡†’ 25 –Œ†’ 2-9 ‹ŠƒŠ ‹‡ƒ†‚ ‹‡‰‡–Œ‚ ‹ ˜Ž~ –  Š‡‡~ – ƒ‚‡~ –  ‡ƒŽ –ƒ~ ˜‡~ ’ƒ–’ ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ ‚—Œ  ‹– ‚„‡Š ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ –‡–’” ‡Žƒ– ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ~„  –Œƒ ‡•‡Œ ‡ƒ~ ‹‡‡Žƒ€–~ ‹‡Š‚ŽŒ

חמישה שירי ריקרט )1866-1788( לפיוטים מאת פרידריך ריקרט )1911-1860( גוסטב מהלר דקות 20 כ־ ניחוֹח תִּרְזָה בּאַפִּי עָלָה אם רק בגלל היופי את אוהבת אל תציצי בְּשִׁירַי הלכתי לְאִבּוּד לְתֵבֵל וּמְלוֹאָהּ בִּשְעַת חֲֲצוֹת פצחה נשמתו של מהלר בשיר, שסבב 1901 בקיץ וליווה את עבודתו על הסימפוניה החמישית, הכלית לחלוטין. בלב הקשר המורכב שבין שיריו והסימפוניות שהלחין, בקע סגנונו הבשל של מהלר בד בבד עם המאה החדשה. השירים הם יצירות מופת קטנות בפני עצמן, אמצעי ביטוי אישי ולירי לעילא של הרגע. הם טומנים בחובם חוויה, ומצטיירים כנקודת מבט אינטימית ומופנמת המובעת בגוף ראשון. כל אחד מהם הולחן ביום אחד ותוזמר למחרתו והם מציגים שפה תזמורתית כמעט קאמרית, שקופה יותר ומצומצמת, מרקם כמעט דליל ומרומז, המעצים את התחושה שאנו מוכנסים לתוך מרחב אישי ופרטי עד מאוד. היבטים מסוימים שאפיינו את סגנון השירים הקודמים (כגון "קרן הפלאים של הנער") נעלמים: לא עוד מרחק נרטיבי לצד סגנון כמו עממי, שירי לכת ונעימות מחול, אירוניה וסרקזם ונוסח של בלדה. כל שירי ריקרט אישיים ומשקפים את התנסויותיו האנושיות של המלחין: רגשות, תקוות, הגיגים רוחניים, תחושות חמקמקות. מבין שמונה שירים שהלחין באותו קיץ, שבעה (לרבות שלושה "שירים על מות ילדים") חוברו לפיוטים של המשורר הגרמני פרידריך ריקרט ), משורר פורה ואהוד למדי, בקיא 1866-1788( ברזי המזרח, אולם לא אחד ממאורות הדור. זה הלם היטב את השקפתו של מהלר שסבר כי "זהו חילול קודש כאשר מלחינים מנסים לחבר מנגינות לשירים שהם כליל השלמות; ניתן להשוות זאת לפַּסָל המסתת פסל ואז מגיע צייר וצובע אותו." לפיוטים שבחר אין רצף תוכני ואי לכך הם אינם בגדר מחזור שירים; כל אחד מהם היה למהלר מקור השראה בזכות עצמו, אולם נהוג לבצעם יחד משום שהולחנו באותה עת ומשום שהם מייצגים את בקיעת סגנונו הבשל של מהלר. רבים מהביוגרפים של מהלר מייחסים שינוי זה להתחככותו במוות קודם , אשר גרמה לו להיות מודע יותר 1901־ לכן ב להיותו בן תמותה ולהיות קשוב יותר להווייתו (אז 1901 הפנימית. בחודשים שחלפו בין קיץ הכיר 1902 הלחין ארבעה מבין שירים אלה) ומרץ , התאהב 22־ מהלר את אלמה שינדלר בת ה בה, נשא אותה לאישה והיה לאב לבתם - אחת הפרשנויות גורסת כי בתת המודע ביקש להפוך לבן אלמוות באמצעות האבהות. השיר שנכתב ("אם רק בגלל היופי את שירי ריקרטאחרון מבין אוהבת") הוא שיר אהבה אישי לאלמה, שהולחן , במרוצת הקיץ הראשון של נישואיהם. 1902־ ב החוויה האנושית החמקמקה זוכה לביטוי הטוב ביותר בשיר "ניחוח תרזה באפי עלה", המאפשר הצצה לעולם קסום של לחישות ודקויות גוון שמקורן במספר מזערי, באופן יחסי, של צלילים וכלים. יוצא הדופן מבין השירים, "אם רק בגלל היופי את אוהבת", הולחן במפורש כשיר אהבה לאלמה. כשקיבלה אותו (באורח דרמטי ורומנטי, משתרבב מתוך פרטיטורה של "זיגפריד" שלא פתחה מזה זמן), כתבה ביומנה: "קשה לתאר עד כמה השיר נוגע ללב… הוא כמעט הביא אותי לידי דמעות. איזה להט יש באדם כזה!". "אל תציצי בשירי" מציג גם הוא ביטויים

פסיכולוגיים. העמדה ה"מתגוננת" של שורות השיר משתקפת היטב במוזיקה העצבנית, בתנועה בלתי פוסקת, כאילו היא נרתעת מהמאזין. שירו הידוע ביותר של מהלר, "הלכתי לאבוד לתבל ומלואה", הוא ככל הנראה הביטוי האישי ביותר שהוציא מתחת ידו, ועליו אמר "הוא בהחלט אני עצמי." הסיום האקסטטי של הפיוט ושל השיר סמלי: "לְבַד אֶחְיֶה לִי בְּנָוִי שֶׁבַּרָקִיעַ, בָּאַהֲבָה שֶׁלִּי וּבְשִׁירִי." השיר "בשעת חצות" מטלטל אותנו לעולם שונה, קודר ומהורהר יותר. מהלר הכיר היטב את ההתייחסויות השופעות לשעת חצות שבבסיס התרבות האירופית, החל בישו בגת שמנים וכלה ב"פאוסט" מאת גתה ו"זרתוסטרא" מאת ניטשה - כולן קשורות לרגעים עמוקים של משבר אישי או תובנה של היחיד. דנה שלנגר

א י ל נ י ת ר י ק י ג ל ל י ה י ט ו ל ד נ ו ד ו ר ו ן ט למ ו ן ר ו נ ה ק י נ ן אסת ר ר דא י על אבקס י ס לאה גולדברג • רחל שפירא • נעמי שמר • תרצה אתר • חוה אלברשטיין • יהודית רביץ • ועוד לפי סדר א’-ב’ מנחה נשים שרות נשים עם הפילהרמונית הישראלית • היכל התרבות תל אביב 13:00 • במרץ 7 , עיבוד והפקה מוזיקלית אבנר קלמר , ניהול אמנותי •אתי אנטה, מנצח • גיא פדר i po . co . i l * 3 7 66 חברה לתועלת הציבור ריקי גל: אילן | צלמים: אילנית: אוהד אלימלך דורון טלמון: | ליהי טולדנו: עמית בן נון | בשור אסתר רדא: | רונה קינן: אסף עייני | דור שרון יעל אבקסיס: דודי חסון | אוהד רומנו

חמישה שירי ריקרט )1866-1788( לפיוטים מאת פרידריך ריקרט נוסח עברי: גדעון תמיר ניחוחַ תִּרְזָה בְּאַפִּי עָלָה בּאַפי עָלָה ניחוחַ רַב עֶדְנָה. בַּחֶדֶר נִצָּב עָנָף של תִּרְזָה כְּשַׁי מַתָּנָה מִיָּד שׁתֹאהַב. מה נָּעַם ניחוחַ הַתִּרְזָה! מה נָּעַם ניחוחַ הַתִּרְזָה! בַּד הַתִּרְזָה הַקָּט שָׁבַרְתְּ בְּרֹב עֶדְנָה. נָשַׁמתי לי בַּלָּאט ניחוחַ הַתִּרְזָה, ניחוחַ־אַהֲבָה שֶׁל עֵץ תִּרְזָה. אִם רַק בִּגְלַל היּוֹפִי אַתְּ אוֹהֶבֶת אִם רַק בִּגְלַל היּוֹפִי אַתְּ אוֹהֶבֶת - אַל תֹּאהֲבִי אוֹתִי. אֶהֱבִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיֵש לָה שַׂעֲרוֹת זָהָב! אִם רַק בְּשֶׁל הַנְּעוּרים הִנָּךְ אוֹהְבְת - אַל תֹּאהֲבִי אוֹתִי. אֶהֱבִי אֶת הָאָביב, שְׁכֹּל שָׁנָה הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו! אִם בְּשֶל אוֹצָרוֹת הִנָּךְ אוֹהֶבֶת - אַל תֹּאהֲבִי אוֹתִי. אֶהֱבִי אֶת בַּת־הַיָּם, שׁאוֹצָרָה בְּזךְ פְּנינים כּהו רָב! אַךְ אִם בְּשֶל הׁאַהֲבָה הִנָּךְ אוֹהֶבֶת - אָז אֶהֱבִי אוֹתִי! אֶהֱבִי אוֹתִי תָּמּיד, כְּשֵׁם שֶׁאֲנֹכִי תָּדִיר אוֹתָךְ אֹהַב! Ich atmet’ einen linden Duft Ich atmet’ einen linden Duft! Im Zimmer stand ein Zweig der Linde, ein Angebinde von lieber Hand. Wie lieblich war der Lindenduft! Wie lieblich ist der Lindenduft! das Lindenreis brachst du gelinde! Ich atme leis im Duft der Linde der Liebe linden Duft. Liebst du um Schönheit Liebst du um Schönheit, O nicht mich liebe! Liebe die Sonne, Sie trägt ein goldnes Haar. Liebst du um Jugend, O nicht mich liebe! Liebe den Frühling, Der jung ist jedes Jahr. Liebst du um Schätze, O nicht mich liebe! Liebe die Meerfrau, Sie hat viel Perlen klar. Liebst du um Liebe, O ja, mich liebe! Liebe mich immer, Dich lieb’ ich immerdar.

אַל תָּציצי בְּשִׁירַי אַל תָּציצי בְּשירַי! אני מַשְפִּיל מַבַּט עֵינַי, ַכְּמוֹ נִתְפַּסְתּי בשְעַת מְעידָה. גם בְּעַצְמי אֵינִי בּוֹטֵח לִראוֹת כֵּיצַד הַשִּׁיר צוֹמִחַ. סַקְרָנוּתֵךְ היא כּבְגידָה. דבוֹרים שֶׁאֶת הַיַּעֲרָה בּוֹנוֹת אֵינָן מַרשׁוֹת לְאיׁש לִראוֹת, ׁלא מְצּיצוֹת גם הֵן עַצְמָן. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁהָחַלָּה זָבַת הַדְּבָש אֶל אוֹר הַיּוֹם תּוּחַשׁ - תְּלַקְּקי לָךְ אַתּ לִפְנֵי כֻּלָּן. הָלַכְתִי לְאִבּוּד לְתֵבֵל וּמְלוֹאָהּ הָלַכְתִי לְאִבּוּד לְתֵבֵל וּמְלוֹאָהּ שֶׁזְמָן רַב בָּה בִּזְבַּזְתִּי כֹּל הָעֵת, וּזְמָן רַב היא לא הִבְחִינָה בִּי, אֵינָה רוֹאָה. אוּלַי גַם נֶחֱשַבְתִּי שָׁם כַּמֵּת. גַם לא אִכְפַּת לִי הַדָּבָר אִם היא לְמֵת תַחֲשֹׁב אוֹתִי, כִּי בִּסְתִירָה אֵין מַה לּוֹמַר: כְּלַפֵי תֵּבֵל אָכֵן נָכוֹן מוֹתִי. לַתֹּהוּ שֶׁל תֵּבֵל כַּמֵּת אֲנִי מוֹפִיעַ, וְנָח לִי בְּשַׁלְוָה בִּמְחוֹזִי כַּעֲרירי. לְבַד אֶחְיֶה לִי בְּנָוִי שֶׁבַּרָקיעַ, בָּאַהֲבָה שֶׁלִּי וּבְשִירִי. Blicke mir nicht in die Lieder Blicke mir nicht in die Lieder! Meine Augen schlag’ ich nieder, Wie ertappt auf böser Tat. Selber darf ich nicht getrauen, IhremWachsen zuzuschauen. Deine Neugier ist Verrat! Bienen, wenn sie Zellen bauen, Lassen auch nicht zu sich schauen, Schauen selbst auch nicht zu. Wenn die reichen Honigwaben Sie zu Tag gefördert haben, Dann vor allen nasche du! Ich bin der Welt abhanden gekommen Ich bin der Welt abhanden gekommen, Mit der ich sonst viele Zeit verdorben, Sie hat so lange nichts von mir vernommen, Siemag wohl glauben, ich sei gestorben! Es ist mir auch gar nichts daran gelegen, Ob sie mich für gestorben hält, Ich kann auch gar nichts sagen dagegen, Denn wirklich bin ich gestorben der Welt. Ich bin gestorben demWeltgetümmel, Und ruh’ in einem stillen Gebiet! Ich leb’ allein in meinemHimmel, In meinem Lieben, in meinem Lied!

בִּשְׁעַת חֲצוֹת בִּשְׁעַת חֲצוֹת עֵינַי פְּקוּחוֹת, צוֹפוֹת לִרְקיעַ־עַל נִשְׂגָב. מִכֹּל צְבָאָם אַף לא כּוֹכָב לִצְחוֹק נֵאוֹת בִּשְׁעַת חֲצוֹת. בִּשְׁעַת חֲצוֹת יֵש מַחשָבוֹת עַל מְחוֹזוֹת הַקְּדוֹר. אַף לא הֲגיג אֶחָד של אוֹר עִם נֶחָמוֹת בִּשְׁעַת חֲצוֹת. בִּשְׁעַת חֲצוֹת עֲלַי לִשְׁעוֹת לְקוֹל הַלְמוּת לִבִּי. דֹּפֶק יָחיד שׁל כְּאֵבִי כָּאֵשׁ יִשְׁעוֹט בִּשְׁעַת חֲצוֹת. בִּשְׁעַת חֲצוֹת לָחַמְתִּי בַּקְּרָבוֹת שׁל כֹּל סִבְלֵךְ, הָה, אֱנוֹשׁוּת, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַכְריעַ לְכַף זְכוּת גם בְּכֹל הַכֹּחוֹת בִּשְׁעַת חֲצוֹת. בִּשְׁעַת חֲצוֹת כֹּל הַכֹּחוֹת רַק בְּיָדֶיךָ מֻפְקָדִים. אֵלִי, עַל מָוֶת וְחַיִּים אַתָּה בַּמִשְׁמָרוֹת בִּשְׁעַת חֲצוֹת. UmMitternacht UmMitternacht Hab’ ich gewacht Und aufgeblickt zumHimmel; Kein Stern vom Sterngewimmel Hat mir gelacht UmMitternacht. UmMitternacht Hab’ ich gedacht Hinaus in dunkle Schranken. Es hat kein Lichtgedanken Mir Trost gebracht UmMitternacht. UmMitternacht Nahm ich in acht Die Schläge meines Herzens; Ein einz’ger Puls des Schmerzes War angefacht UmMitternacht. UmMitternacht Kämpft’ ich die Schlacht, OMenschheit, deiner Leiden; Nicht konnt’ ich sie entscheiden Mit meiner Macht UmMitternacht. UmMitternacht Hab’ ich die Macht In deine Hand gegeben! Herr! über Tod und Leben Du hältst dieWacht UmMitternacht!

5 ' פליאס ומליסנדה, אופ )1951-1874( ארנולד שנברג דקות 41 ־ כ "פליאס ומליסנדה" היא היצירה היחידה ששנברג כתב בשנתיים בהן חי בברלין. באותה תקופה הוא פגש לראשונה את ריכרד שטראוס, מלחין שלסגנונו היה הרבה מהמשותף עם סגנונו של שנברג הצעיר. שטראוס, המבוגר משנברג בעשור, היה כבר מלחין ומנצח מוכר ומצליח, והיה בעמדה בה יכול היה לסייע למלחין הצעיר, . באחת מפגישותיהם שטראוס 30־ אז בן פחות מ הציע לשנברג לכתוב יצירה לפי המחזה "פליאס ומליסנדה" מאת מטרלינק. בתחילה שנברג חשב לעבד את המחזה לאופרה, אבל די מהר זנח את הרעיון. ,1903 לאחר כחצי שנה של עבודה, בפברואר שנברג השלים את היצירה כפואמה סימפונית - יצירה לתזמורת גדולה המתארת סיפור ללא צורך במילים. היצירה מושפעת עמוקות מריכרד וגנר כמעט בכל היבט. מדובר ביצירה תוכניתית, המבטאת רעיונות חוץ מוזיקליים, ולא יצירה אבסולוטית, שהתוכן בה הוא מוזיקלי בלבד (וגנר טען כבר כמה עשורים קודם לכן כי המוזיקה האבסולוטית מיצתה את עצמה). היא כתובה לתזמורת עצומה, הכוללת, בין היתר, שמונה קרנות, לפחות ארבעה כלי נשיפה מעץ מכל משפחה, ושני תפקידי נבל הכתובים באופן כל כך קשה לביצוע עד כי בדרך כלל הם מנוגנים על ידי ארבעה נגנים שונים. עיקר ההשפעה של וגנר מתבטא בשפה ההרמונית. מתקופת הבארוק ועד ראשית המאה המוזיקה הקלאסית המערבית הייתה 20־ ה כתובה בשפה הטונלית - מוזיקה המבוססת על סולם ובו צליל מרכזי אחד (טוניקה), שכל שאר הצלילים שואפים "להיפתר" אליו. עם הזמן מלחינים הרחיבו את השפה הטונלית על ידי כך שהשתמשו יותר ויותר בצלילים שמחוץ לסולם (צלילים כרומטיים) ונדדו בין סולמות יותר ויותר וגנר הרחיק 19־ רחוקים זה מזה. באמצע המאה ה כל כך עד שבצלילים הראשונים של האופרה שלו "טריסטן ואיזולדה" אי אפשר להבין כלל באיזה סולם נמצאים. ב"פליאס ומליסנדה", כמו בכל יצירותיו המוקדמות, שנברג עדיין כותב בשפה הטונלית, אולם ההרמוניה בה כל כך עשירה בכרומטיקה ובאקורדים דיסוננטיים, עד כי המרחק בינה לבין מוזיקה א־טונלית, כזו שבה אין סולם או צליל מרכזי יציב אחד, קטן מאוד. ואכן, תוך שנים ספורות שנברג יכתוב יצירות ללא סולם כלל. אלבן ברג, תלמידו של שנברג ומלחין 1920־ ב גדול בפני עצמו, פרסם מאמר בו הוא מנתח את היצירה. ברג טוען כי היצירה אמנם מבוססת על תוכנית, אך היא סימפוניה לכל דבר ועניין. אף על פי שהיא כתובה בפרק אחד, היא למעשה מחולקת לארבעה חלקים המקבילים לארבעת פרקי הסימפוניה הקלאסית: פרק ראשון ובו מבוא וצורת סונטה, פרק שני ובו סקרצו ושתי אפיזודות, פרק שלישי איטי ופרק רביעי המשלב בין נושאים חדשים לבין חזרה על הנושאים שהופיעו בפרקים הקודמים. ככל הנראה שנברג קרא את הניתוח של ברג ואישר אותו, כך שחוקרים נוטים לראות בו מסמך המשקף באופן נאמן את רצון המלחין. אולם, עלינו להיות מעט יותר ביקורתיים. כש"פליאס ומליסנדה" הולחנה, מוזיקה תוכניתית כבר "יצאה מהאופנה" והמוזיקה האבסולוטית שוב שלטה בכיפה. המטרה של ברג, איפוא, הייתה להציל את היצירה של מורו ורבו מתכתיבי הזמן האכזריים כלפי מוזיקה תוכניתית. יש להודות שהניתוח הצורני של היצירה כסימפוניה לא משכנע, והניתוח התוכניתי מספק הסבר הרבה יותר שלם.

ביצירה, כפי שהראה ברג, שנברג משתמש בנושאים מוזיקליים המייצגים את שלוש הדמויות המרכזיות בסיפור, או כאלה המייצגים רעיונות מופשטים, כמו הגורל או האהבה. גם גישה זו מושפעת עמוקות מווגנר, שהאופרות שלו נבנו סביב מוטיבים כאלה, המכונים "לייטמוטיבים". חלקה הראשון של היצירה, כעשר דקות, מוקדש בעיקרו להצגת הנושאים העיקריים. היצירה נפתחת בסבך צפוף של צלילים כרומטיים בקרן האנגלית, בבסונים, ובכלי הקשת הנמוכים. מסבך זה, המייצג את היער החשוך, פוצח קלרינט בס במה שמכונה "מוטיב הגורל" - מוטיב קצר הנפתח במרווח גדול בעלייה שלאחריו כמה צלילים יורדים. ביער תועה מליסנדה האבודה, המיוצגת בנושא ענוג המורכב בעיקר ממרווחים יורדים ומנוגן לראשונה באבוב. גם לאחים למחצה גולו ופליאס נושאים משלהם. גולו, המבוגר מבין השניים, זוכה בנושא שירתי ורחב בכלי הקשת, בעוד אחיו הצעיר זוכה בנושא נמרץ המנוגן לראשונה בקרן היער. לאחר כעשר דקות מופיעה אפיזודה דמוית סקרצו המציגה את פגישתם הראשונה של פליאס ומליסנדה בבאר. בשלב זה האהבה שלהם עדיין ראשונית, לכן המוזיקה קלילה ובהירה יחסית. בשיא הסצנה בבאר, עת התזמורת כולה מנגנת בעוצמה רבה, מליסנדה מפילה את טבעת הנישואין, ואז, כבקאט קולנועי, טרומבונים וטובה מנגנים את תחילת המוטיב של גולו. הפעם המוטיב אינו ממשיך באלגנטיות כבתחילה, אלא נגרר לצלילים נופלים, המייצגים את נפילת גולו מסוסו, המתרחשת בדיוק ברגע בו הטבעת נפלה. בסצנה בהשראת סיפורה של רפונזל, חלילים וקלרינטים מנגנים גרסה של מוטיב מליסנדה המחקה את שיערה המשתלשל מהמגדל להערצת פליאס. מהסצנה המוארת ביותר בסיפור במקום הגבוה ביותר, אנו עוברים לסצנה החשוכה ביותר במקום הנמוך יותר. גולו מוביל את פליאס אל מרתפי הטירה האפלים והמרקיבים. את חשכת המרתפים מתארים כלי flutter- התזמורת הנמוכים, חלילים באפקט (מין נגינה עם רפרוף לשון המפיקה tongue גליסנדיצליל דמוי "פררררר"), וטרומבונים ב (גלישות), אפקט ששנברג טען שהוא הראשון שהשתמש בו. בסצנה הבאה מגיעה האהבה בין פליאס ומליסנדה לשיאה. הם שוב בבאר, אך הפעם מודעים לאהבתם - ולסכנותיה. נושא האהבה, הארוך, השירתי, והרומנטי בין כל נושאי היצירה, מופיע לראשונה. מעט אחר כך הנושא של גולו מופיע בכלים הנמוכים, כמעט ולא מזוהה בין כל ההתרחשות. הוא מצותת לאוהבים, המתנשקים לפני שהוא מגיע. גולו דוקר את פליאס - הנושאים של שניהם מנוגנים יחד בעוצמה רבה - ופוצע אותו למוות. החלק המסיים את היצירה מושתת בעיקרו על כל הנושאים שהופיעו עד כה. אווירת נכאים שוררת עת מליסנדה גוססת מול המשרתות ומול גולו, האחרון במשולש האהבה שנשאר בחיים. הנושא שלו, שבתחילה היה מרשים ומלא הוד והדר, דועך, ומעט הצלילים הבודדים שנשארו ממנו מסיימים את היצירה בקול ענות חלושה. עודד שני-דור

לזכרה של ליידי רוזלין ליונס במונטראול שבקנדה, היתה בתו 1923־ רוזלין, שנולדה ב של רופא העיניים הנודע ד"ר ג'ייקוב רוזנבאום. היא היתה זמרת ולמדה אצל זמרת האופרה הקנדית פולין דונלדה. נישאה לג'ק ליונס מלידס, שהיה במונטראול בעת 1943־ ב שב הזוג ללידס להצטרף למשפחה 1945 המלחמה, ובשלהי ולעסקיה. כשילדיה בגרו, היא הקדישה רבות מזמנה לפיתוח המוזיקה והאומנויות בלידס. אחד מתפקידיה הראשונים היה חברות במועצת הנשים של התזמורת הסימפונית של יורקשייר בהנהלתו של נורמן דל מאר. היא שימשה כיו"ר הועדה החברתית של פסטיבל המוזיקה של לידס, 100־ , ומיד הפנתה את מרצה להפיכת שנת ה 1858־ שנוסד ב לפסטיבל לארוע מיוחד במינו. עיקר גאוותה היה הצלחת לפסטיבל 100־ תוכנית ההבראה של הפסטיבל ובחגיגות ה נכחו המלכה אליזבת השנייה ובעלה הנסיך פיליפ, 1958־ ב הדוכס מאדינבורו. במרוצת השנים התפתחתה ידידות אמיצה בין רוזלין ומריון, הרוזנת מהיירווד, רעייתו של הרוזן מהיירווד, אחד מהפטרונים החשובים ביותר של האמנות באנגליה ודודנה של המלכה. היא אירגנה סדרת קונצרטים בבית היירווד, בהשתתפות אומנים ידועי שם כרובינשטיין ומילשטיין. אם כי ליידי רוזלין ומשפחתה עברו ללונדון, היא המשיכה לשמור על קשרים הדוקים עם לידס ועם חיי המוזיקה המקומיים. הגתה ידידתה פני ווטרמן את הרעיון לייסד תחרות בינלאומית לפסנתר בלידס. רוזלין תמכה 1961־ ב שנה. 60־ והיא נמשכת זה למעלה מ 1963־ בכך ברצון. התחרות הראשונה התקיימה ב כמו כן תמכה רוזלין, ביחד עם בעלה, בתזמורת הסימפונית של לונדון, בבית האופרה המלכותי קובנט גרדן ובפילהרמונית הישראלית, כמו גם בתוכניות חינוכיות רבות למוזיקאים צעירים ולרקדנים בלונדון. אהבתה למוזיקה קלאסית ונגינה בפסנתר להנאתה ליוו אותה כל ימי חייה. היא נהנתה ללכת לקונצרטים ולאופרה ושמרה על יחסים קרובים עם עולם המוזיקה. הפילהרמונית הישראלית וזובין מהטה היו קרובים ללבה במיוחד. .2014 באפריל 1־ והיא הלכה לעולמה בשווייץ ב 2008־ בעלה ג'ק נפטר לפניה ב

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 6 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | ז' בשבט תשפ"ה | 5.2.2025 | ' יום ד | גאלה 4 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | י"ג בשבט תשפ"ה | 11.2.2025 | ' יום ג | פילוקלאסיקה 4 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס ירושלים, תיאטרון שרובר 20:00 | כ"ד בטבת | 12.2.25 | ' יום ד פיליפ ז'ורדן מנצח ("הבלתי גמורה") 8 ' שוברט: סימפוניה מס 3 ' ברוקנר: סימפוניה מס 5 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לואי 20:00 | כ"ד בשבט תשפ"ה | 22.2.2025 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש אנדראה בטיסטוני מנצח מריה תרזה לבה (סנטוצה) סופרן סטפנו לה קולה (טורידו) טנור מרקו קריה (אלפיו) בריטון ענת צ'רני (לולה) מצו־סופרן רונה שרירא (לוצ'יה) קונטראלט שירית לי וייס במאית צ'ייקובסקי: קפריצ'ו איטלקי קאזלה: "הכד", סוויטה סימפונית מסקני: קוולריה רוסטיקנה (אופרה בבימוי חלקי)

הסדרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב . בקונצרט ינגנו חברי 2025 בפברואר 8־ בסדרה הקאמרית יתקיים ב 5 ' קונצרט מס רביעיית טוסקניני: הכנרים יבגניה פיקובסקי ואסף מעוז, הוויולן דמיטרי רטוש והצ'לן פליקס נמירובסקי, עם הוויולן מתן נוסימוביץ'. הם ינגנו את הרביעייה 4 ' מאת בטהובן, ואת החמישייה מס 131 ' בדו דיאז מינור לכלי קשת, אופ 14 ' מס מאת מוצרט. 516 ' בסול מינור לכלי קשת, ק סדרת פוקוס אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב בינואר 13 ,' בסדרת פוקוס - "מוזיקה צוענית" - יתקיים ביום ב 2 ' קונצרט מס . בקונצרט ינגנו הפסנתרנית אירית רוב, הכנרת סעידה בר לב, והצ'לן 2025 קיריל מיכנובסקי עם זמרת הסופרן קרן הדר. הם יבצעו ריקודים הונגריים מס' מאת ברהמס, "המנון לשמש" ו"האורח ההודי" מאת רימסקי־קורסקוב, 5־ ו 1 אימפרומפטו לצ'לו ולפסנתר מאת ארוטוניאן, ושתי יצירות מאת דבוז'ק: שירי ("דומקי"). 90 ' לפסנתר וכלי קשת, אופ 4 ' צוענים ושלישייה מס לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת השירות והמכירות של התזמורת *3766 טלפון ביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן־ מהטה באוניברסיטת תל אביב הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל אביב הקימו את ביה״ס האוניברסיטאי ע״ש יוסף בוכמן וזובין מהטה. בשותפות חסרת תקדים של שני גופים מובילים בתחומם, מכשיר בית הספר דור עתיד למוזיקאים בישראל ופועל לקידומם בארץ ובעולם. ביה״ס, שקם על בסיס האקדמיה למוזיקה הקיימת באוניברסיטה, כולל תוכנית מצטיינים במלגות 100־ מצוינות, שבה לומדים כ לימוד מלאות. נגני הפילהרמונית הראשיים מלמדים בביה״ס וזובין מהטה הוא נשיא הכבוד שלו. הקמת ביה״ס הגבוה למוזיקה התאפשרה בזכות תרמותו הנדיבה של מר יוסף בוכמן, ידיד ותיק של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסגן יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. התזמורת באינטרנט הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט www.ipo.co.il של התזמורת בכתובת ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו.

להב שני מנצח להב שני, מנהלה המוזיקלי של הפילהרמונית כמנצחה הראשי של 2018־ הישראלית, מכהן מ התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם והוא המנצח הראשי הצעיר ביותר בתולדותיה של תזמורת זו. בעבר כיהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הודיעה 2023 הסימפונית של וינה. בפברואר הפילהרמונית של מינכן על מינויו כמנצחה .2026 הראשי החל מספטמבר הקשר ההדוק שלו עם הפילהרמונית הישראלית , כשניגן עמה כסולן את הקונצ’רטו 2007־ החל ב לפסנתר מאת צ’ייקובסקי תחת שרביטו של , כשמאסטרו מהטה 2010־ זובין מהטה, ונמשך ב הזמינו להצטרף לסיור התזמורת במזרח הרחוק כפסנתרן, כעוזר מנצח וכנגן קונטרבס. באוקטובר , בעקבות זכייתו בתחרות היוקרתית 2013 לניצוח ע”ש גוסטב מהלר בבמברג, הוזמן בידי הפילהרמונית הישראלית לפתוח את עונת .2013־14 הקונצרטים הופעותיו כמנצח אורח כוללות קונצרטים עם תזמורות מובילות, בהן התזמורת הפילהרמונית של וינה, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הגוונדהאוס, הפילהרמונית של מינכן, התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה, הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של לה סקלה, הסימפונית של בוסטון, הסימפונית של שיקגו, תזמורת הקונצרטחבאו, תזמורת פילדלפיה, תזמורת פסטיבל בודפשט, תזמורת פריז ותזמורת ניצח במינכן על 2022 פילהרמוניה. במרץ קונצרט שהכנסותיו הוקדשו לסיוע לאוקראינה עם אן־סופי מוטר ושלוש התזמורות של העיר - התזמורת הממלכתית של בוואריה, התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה והפילהרמונית שב והופיע עם 2022־23 של מינכן. בעונת הפילהרמונית של מינכן בסדרות קונצרטים במינכן ובשווייץ והחל תקופה של שלוש שנים כאומן הבית בקונצרטהאוס בדורטמונד. בתל אביב, החל ללמוד 1989־ להב שני נולד ב אצל חנה שלגי והמשיך 6 נגינה בפסנתר בגיל את לימודיו אצל פרופ’ אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב. הוא השלים את חוק לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין, שם השתלם בניצוח אצל פרופ’ כריסטיאן אוולד ובפסנתר אצל פרופ’ פביו בידיני. בשנות לימודיו בברלין נעזר בהדרכתו של דניאל בארנבוים. כפסנתרן הוא הופיע כסולן תחת שרביטם של דניאל בארנבוים, זובין מהטה וג'נאנדראה נוזדה. הוא הופיע כמנצח וכפסנתרן סולן גם יחד עם תזמורות רבות, בהן הפילהרמונית של וינה, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של לה סקלה, תזמורת האופרה העירונית של ברלין, תזמורת הקונצרטחבאו והפילהרמונית הישראלית. ללהב שני ניסיון לא מבוטל בנגינת מוזיקה קאמרית וברסיטלים. הוא משתתף בקביעות בפסטיבל ורבייה והופיע גם בפסטיבל אקס־אן־ פרובנס ובפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים וברסיטלים עם מרתה ארגריץ'. צילום: מרקו בורגרבה

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==