2 ' סימפוניה מס )1984-1897( פאול בן־חיים דקות 50־ כ פאול פרנקנבורגר, לימים בן־חיים, נולד במינכן לאם פסנתרנית חובבת ואב משפטן. בבית הספר היסודי טען מורו כי אין לו שמיעה מוזיקלית החל ללמוד נגינה 9 כלל, אך בכל זאת בגיל בכינור בעידוד הוריו, ועד מהרה הסתבר כי למעשה ניחן בשמיעה אבסולוטית. לימים החל לגלות עניין רב יותר בפסנתר, בו החל לנגן , ובהמשך למד פסנתר וקומפוזיציה 11 בגיל באקדמיה למוזיקה במינכן. בתקופת מלה"ע הראשונה גויס פרנקנבורגר לצבא הגרמני והוצב בצרפת ובבלגיה. הוא שירת במשך שנתיים וחצי שהיו קשות מאוד לדבריו. בתום המלחמה חזר ללימודיו, ולאחר מכן התמנה להיות אסיסטנט של המנצח ברונו וולטר, שהיה באותה תקופה המנהל המוזיקלי באופרה של מינכן. עבודתו האחרונה של פרנקנבורגר בגרמניה הייתה כמנצח ראשון בבית האופרה בעיר אָאוּגְסְבּוּרְג. , טרם עלייתה לשלטון, כבר הורגשה 1931 בשנת השפעת המפלגה הנאצית, והחוזה שלו לא חודש. בשנה העוקבת לא הייתה לו משרה קבועה אך הוא המשיך להלחין, ובתקופה זו כתב את האורטוריה "יורם" שהחשיב כגדולה ביצירותיו. ,1933 פאול פרנקנבורגר עלה לארץ בשנת כשכבר היה מלחין מנוסה. הוא השתקע בתל אביב, שבה נשאר כל חייו, בזכות הים שכה אהב. תחילה עסק בהוראה וניגן לעיתים בקונצרטים, ובהמשך עסק גם בניצוח והמשיך להלחין. נהוג לתאר את יצירותיו, בעיקר אלה שנכתבו לאחר עלייתו ארצה, כסינתזה בין הסגנונות האירופאיים של הרומנטיקה המאוחרת ותחילת המאה העשרים לבין אלמנטים יהודיים ועבריים. עוד כשחי בגרמניה, נפגש עם המלחין היהודי היינריך שליט ששמע מיצירותיו ואמר לו כי "יהודי צריך לכתוב מוזיקה יהודית". בסרט תיעודי על חייו נשאל בן־חיים האם צדק שליט בעיניו באמירה זו, ותשובתו הייתה: "יש לנו תפקיד (...) אני מילאתי את חובתי ואני מוכרח להגיד, אני לא מתחרט". סגנונו של בן־חיים המשיך להתפתח ולהשתנות. שינוי בולט בא לידי ביטוי בשיריו. בצעירותו הלחין שירים רבים לטקסטים בגרמנית מאת ניטשה, הופמנסטל ואחרים לאור המסורת של שוברט, שומאן, הוגו וולף וברהמס. ככל ששלט יותר בשפה העברית כך פנה גם להלחנת טקסטים עבריים. השירים שהלחין בארץ התבססו על טקסטים מן המקורות ושירת משוררים כגון ביאליק, רחל ולאה גולדברג. בנוסף, השתמש בן־חיים בשירים עבריים ובאלמנטים מזרחיים כבסיס לנושאים מוזיקליים ביצירות כליות. אותן יצירות קיבלו במקרים רבים כותרות כגון "וריאציות על נעימה עברית", "הרי יהודה" ו"המעיין" הקשורות לארץ ישראל ומורשתה. שלב חשוב ומעניין ביצירתו של בן־חיים הוא עבודתו עם אחת הדמויות המעניינות והבולטות בסצנת המוזיקה בארץ, ברכה צפירה, עמה שיתף פעולה החל מסוף שנות השלושים. ההבדלים הרבים בין השניים פתחו צוהר לתהליך יצירה הדדי ופורה, שתרם להעמקת היכרותו של המלחין עם מוזיקה יהודית ממקורות שונים דרך העיבודים שכתב עבורה. אותם עיבודים מצאו את דרכם גם אל יצירותיו הגדולות של המלחין. ניסיונו הראשון של בן־חיים בכתיבת סימפוניה , כאשר הסימפוניות הגדולות 1916 החל בשנת של מהלר היוו עבורו מקור השראה. גיוסו לצבא קטע את העבודה על היצירה והוא לא שב להשלים אותה. הסימפוניה הראשונה שלו, מולטו מודרטו אלגרטו ויווצ'ה אנדנטה אפטואוזו א לנגנדו פינלה: אלגרו דצ' יזו
RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==