Digital Program - Shani Argerich

צילום: מירי דוידוביץ׳ 2 0 2 4 - 2 0 2 5 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 8 ־ ה ע ו נ ה ה 2025 * גאלה * מרץ 7 * חיפה: 6 : * ירושלים 19:00־ * שבע ב 4 * גאלה / 7 תל אביב:

הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לאוי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק להב שני מנצח מרתה ארגריץ' פסנתרנית יגאל מלצר חצוצרן 4 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 19:00 | ה' באדר תשפ"ה | 5.3.25 | ' יום ד | 19:00־ שבע ב בסיוע קרן ליליאן מנשה ורנון, ניו יורק 6 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס ירושלים, תיאטרון שרובר 20:00 | ט' באדר תשפ"ה | 9.3.25 | ' יום א קונצרט לתמיד בסיוע משפחת יסלזון לזכרו של לודוויג יסלזון 7 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | ד' באדר תשפ"ה | 4.3.25 | ' יום ג | גאלה קונצרט לתמיד בסיוע משפחת רפפורט, לזכר רות וברוך רפפורט חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | י"א באדר תשפ"ה | 11.3.25 | ' יום ג | גאלה

34 ' פתיחה על נושאים עבריים, אופ )1953-1891( סרגיי פרוקופייב פרוקופייב 1917 לאחר המהפכה הרוסית של החליט לנסוע מרוסיה לארצות הברית. קומיסר החינוך של לנין, אנטולי לונצ'רסקי, ארגן את אשרת היציאה עבור המלחין, אם כי הוא העדיף שזה יישאר ברוסיה: "אתה מהפכן במוזיקה. אנחנו מהפכנים בחיים. עלינו לעבוד יחד". 6־ והגיע לניו יורק ב 1918 פרוקופייב עזב במאי בספטמבר לאחר מסע ארוך דרך סיביר, טוקיו, הונולולו, סן פרנסיסקו, ונקובר ושיקגו. מסע דומה עשה באותה שנה "אנסמבל זמרה", הרכב של מוזיקאים רוסים־יהודים, נגני קלרינט, פסנתר ורביעיית כלי קשת, בהנהגתו של הקלרניתן שמעון (סמיון) בליסון, שהיה קלרניתן ראשון בבולשוי ובמרינסקי. האנסמבל, בינואר 21־ שקונצרט הבכורה שלו התקיים ב בפטרוגרד, הציב לעצמו משימה - לצאת 1918 למסע קונצרטים עבור ארגונים ציוניים בערי רוסיה, המזרח הרחוק ואמריקה, ובסופו של דבר להגיע לארץ ישראל. מטרתם הייתה לייסד בארץ ישראל קונסרבטוריון, "בית מקדש לאומנות יהודית". הרפרטואר של האנסמבל כלל יצירות מאת הבולטים שבמלחינים היהודים של מזרח אירופה: יואל אנגל, אלכסנדר קריין, מיכאיל גנסין, יוסף אחרון ואחרים. לצד הרפרטואר היהודי הם שילבו גם יצירות מהקאנון הקלאסי המערבי (היידן, מוצרט, בטהובן ואחרים) כמו גם של מלחינים רוסים לא־יהודים כמו ארנסקי ובורודין. הופעת הבכורה שלהם בניו יורק התקיימה בקרנגי הול , שם פגשו בפרוקופייב. 1919 בנובמבר 1־ ב איך המשיך הסיפור מכאן? - תלוי את מי שואלים. לפי פרוקופייב, חברי האנסמבל הזמינו ממנו יצירה. הם נתנו לו מחברת קטנה עם מנגינות יהודיות. בהתחלה הוא לא רצה להיענות להזמנה כי היה רגיל לעבוד עם נושאים שהלחין בעצמו, אבל ערב אחד הוא החל לאלתר על שתיים מהמנגינות וככה נולדה הפתיחה על נושאים עבריים. לפי בליסון, לעומת זאת, היה זה פרוקופייב שפנה אליו בבקשה להלחין עבור ההרכב. כך או כך, במהרה נכתבה היצירה לששת בינואר 26־ הכלים, והיא בוצעה לראשונה ב בניו יורק, עם המלחין כפסנתרן אורח. 1920 הפתיחה כתובה בפרק אחד בצורת סונטה, ובה שני נושאים עיקריים. הנושא הראשון, בסגנון כליזמר, מנוגן בקלרינט. הנושא השני, מעין תפילה מלנכולית מופנמת, מנוגן בצ'לו. פרוקופייב עצמו לא התלהב במיוחד מהיצירה, אבל היא הפכה להצלחה גדולה כבר מביצוע , לאחר שנים של ניסיונות 1934־ הבכורה. ב שכנוע, פרוקופייב תזמר את היצירה בעצמו. הוא שמר על בולטות הקלרינט והצ'לו, אבל גם הבסון והקרן זכו לתפקידים סולניים. האנסמבל זכה להצלחה בכל מקום אליו פנה, ובכל זאת לא האריך ימים. לא ברור מה עלה בגורלם של כל חבריו, אולם ידוע שלפחות שלושה מהם מעולם לא הגיעו לארץ ישראל. בליסון המשיך לקריירה מזהירה כקלרניתן ראשון בפילהרמונית של ניו יורק. חלומו להקים בית מקדש למוזיקה בארץ לא התגשם, אך בזכותו העולם זכה בפתיחה על נושאים עבריים. עודד שני־דור דקות 10 כ־

"...חושב אני, שאם מדובר בהשפעות מוזיקליות, הרי את הרושם העז ביותר עשתה עליי המוזיקה היהודית העממית. אין אני נלאה להתפעל ממנה; היא רבת פנים, היא עשויה להופיע כעליזה ושמחה, ולאמיתו של דבר – היא טרגית. כמעט תמיד הרי זה צחוק מבעד לדמעות. תכונה זו של המוזיקה היהודית העממית קרובה לדעותיי על הדמות, שיש לשוות לפני המוזיקה. למוזיקה חייבים להיות תדיר שני מישורים. את היהודים עינו זמן רב כל־כך, עד שהם למדו להצפין את ייאושם בתוכם פנימה. את ייאושם הם מבטאים במוזיקת מחולותיהם. כל מוזיקה עממית יפה היא, אבל עליי לציין, שהמוזיקה היהודית היא מיוחדת במינה..." דמיטרי שוסטקוביץ', כפי שסיפר לסולומון וולקוב, מתוך הספר "עדות" תרגום לעברית: גרשון ריטרמן, הוצאת ספרית פועלים

בדו מינור לפסנתר, 1 ' קונצ'רטו מס 35 ' לחצוצרה ולכלי קשת, אופ )1975-1906( ' דמיטרי שוסטקוביץ דקות 21 ־ כ נפטר אביו של דמיטרי שוסטקוביץ' 1922־ ב בלבד, נאלץ לעזור בפרנסת 16 והנער הצעיר, בן המשפחה. בחוסר רצון הוא ניגן בתיאטרון והלחין מוזיקה לסרטים אילמים, עבודות שהצליח בהן הודות לכושר האילתור שלו ויכולת הקריאה שלו מהדף. הדים לשְנות הקריירה הקצרות לפסנתר של 1 ' האלה ניתן לשמוע בקונצ'רטו מס המלחין. לעתים קל להתבלבל ולחשוב שלפנינו מוזיקה מסרט של צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון, או, להבדיל, סרגיי אייזנשטיין. החלום של שוסטקוביץ' היה להיות כמו רחמנינוב. נבהיר: הוא לא רצה לכתוב מוזיקה שדומה למוזיקה של רחמנינוב - את הסגנון האולטרה־רומנטי מעולם לא אהב - אלא שאף לקריירה כפולה כפסנתרן וכמלחין. הוא זכה להכרה רחבה כמלחין עם ביצוע הסימפוניה , וכאשר שנה לאחר 1926־ הראשונה שלו ב מכן הוא נבחר לייצג את ברית המועצות בתחרות שופן לפסנתרנים, נדמה היה שהוא עומד להצליח גם כפסנתרן. אולם, נגינתו המודרניסטית, האנטי־סנטימנטלית, לא מצאה חן בעיני השופטים, ובסופו של דבר הוא לא זכה באף פרס חוץ מתעודת השתתפות של כבוד. ההפסד הוציא לשוסטקוביץ' את הרוח מהמפרשים, ובשנים הבאות הוא מיעט להופיע, אם בכלל. ,)1935( לפסנתר ולתזמורת 1 ' הקונצ'רטו מס , היה יצירת 34 ' יחד עם הפרלודים לפסנתר אופ החזרה לבמה של שוסטקוביץ'. במקור הוא רצה לכתוב קונצ'רטו לחצוצרה עבור חברו, חצוצרן תזמורת לנינגרד, אלכסנדר שמידט. בהדרגה הפכה היצירה מקונצ'רטו לחצוצרה לקונצ'רטו כפול - לפסנתר ולחצוצרה - ולבסוף לקונצ'רטו לפסנתר עם תפקיד חצוצרה בולט. זו אינה יצירה במסורת הקונצ'רטי הרומנטיים הגדולים של צ'ייקובסקי או רחמנינוב. היא צנועה במימדיה - הן מבחינת ההרכב והן מבחינת המשך - ובמקום הסנטימנטליות הרומנטית המאוחרת היא ממשיכה את הניאו קלאסיקה של סטרווינסקי, פרוקופייב, פולנק, ראוול והינדמית. ארבעת פרקיה מנוגנים ברצף, ללא הפסקה, וכך מתקבל רצף אחד המורכב מארבעה חלקים שונים. , כתוב בצורת אלגרו מודרטוהפרק הראשון, סונטה עם מעט סטיות מהצורה הקלאסית, (סיומת) קודה .20־ כראוי למלחין בן המאה ה . זהו לנטומופנמת מובילה אל הפרק השני, ולס איטי מאוד, נוגה ולירי, עם חטיבה אמצעית קצרה וסוערת. שוסטקוביץ' שומר את החצוצרה לשליש האחרון בפרק, אז היא מנגנת סולו נוגע ללב (אולי הדהוד לסולו הקרן האנגלית בקונצ'רטו לפסנתר של ראוול, שהולחן רק שנה קודם לכן). הפרק השלישי הוא פרלוד קצרצר, ללא חצוצרה, לפרק המסיים. בהמשך למסורת של מהלר, אלגרו קון מלחין אהוב ביותר על שוסטקוביץ', ה הוא חגיגה צוהלת המשלבת חומר מוזיקלי בריו מקורי, יחד עם ציטוטים ועיוותים מוזיקליים הן של מוזיקה עממית ופופולרית והן של מוזיקה קונצרטית מאת היידן ובטהובן. "אני רוצה להגן על הזכות לצחוק במה שמכונה 'מוזיקה רצינית'", אמר פעם שוסטקוביץ'. "כשמאזינים צוחקים בביצוע של המוזיקה הסימפונית שלי, אני לא מזועזע - אני שמח". עודד שני־דור אלגרו מודרטו לנטו מודרטו אלגרו קון בריו

‚Š~• ‚Š‚ ƒ–†~‡˜ƒ ‚Žƒ–ƒƒ ˜ƒ–’ƒ~ ‚‡–ƒ†‡‚ƒ ˜ƒŽŒ~ ‚•‡„ƒŒ ƒŽ~Š‡Œ ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ – ƒ Š‡~ – ƒ‚‡~ –  ƒŽ~Š‡Œƒ ‚Žƒ–ƒ ‚ƒ’ ‚Ž ”‡ƒƒ ˜ƒŠ‰‡–~ƒ ˜ƒŽŒ~ Š‡†’ ‚†~‡ƒƒ–† ‚Šƒ ƒ•ƒŽ ˜ƒ–’ƒ~‚ Š— ‹‡Œ‡—–Œ ‹‡ƒ”‡ ƒ–†~‡˜ ‹‡–ƒ–‚ ‹€~ †Š‚ƒ ‚Œ–ƒŽ ‚–’ƒ~‚ ‚Žƒ–ƒƒ “‡•‚ ƒŽ~Š‡Œ ƒŽ‚ ‚Š~• ‚Š ‡˜–•ƒ‡‚ €–ƒ”Š„ Š‡†’ †–”ƒŒ Š— ƒ–‡ –‡–’” ‡Žƒ– ‚•‡„ƒŒ‚ ˜‰–‚ƒ ‚‰–‚ –˜Ž’‚ƒ ‹‡ƒŽ– Š~‡Ž Š— ƒ…ƒ”‡Ž –Œ …–„Œ ˜–ƒŒ„˜ ƒ…ƒ”‡Ž ‚Ž‡ƒ Š— ˜‡ŽƒŒ–‚Š‡’‚ ˜–ƒŒ„˜‚ €Ž~Š €Ž~Š „ƒ~ƒ†–‡ƒ‚ ˜–ƒŒ„˜ƒ ‹ƒ~†–”ƒŒ †–”ƒŒ ˜ƒ–‡”‡Œ ‡†ƒŒ ƒ–•‡– Š— ‚˜‡ƒ €–ƒ”Š„ ‹‡Šƒ‡† Š—Ž ˜‡ƒ…‡‡‚ ‚‡’ƒ†ƒ~ ‚•‡„ƒŒ‚ Š‡†’ “‡ƒƒ— ‚‡‡–ƒ ~„  –Œƒ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ˜ƒƒ”‚ ‹ ‚–‡‡ ‡Ž‡’Š~‚ ‘ƒŽ ˜‡ŒƒŠ… ‚—’ƒ…ƒ ‚•‡„ƒŒ Š— ƒ— †‡Œ ‹ Œ~ ˜ƒ˜‡‰ƒ ‹‡†–”Žƒ• Š— ‚–‡… ‚‡‡–ƒ ‚Œƒ•‚ ‚‡‡†ƒ€ ƒŽƒ’‡–† Š‡Ž ‡•‡‡Œ ‚—‡Œ Ž~‡ ‡Ž € ‹‡”Œ‚ ‹‡– ƒƒ •Žƒ‚ –’ŽŒ ƒƒ’• ‹‡‡Š•‡„ƒŒ ˜ƒ”ƒ”‡Ž “‡ƒƒ— –”ƒŠ Š‡†’ ˜ƒƒ”‚ ‹ ~„  ‡•‡Œƒ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– –”ƒŠ Š‡†’ ˜–ƒŒ„˜ ‹‡”Œ‚ †‡Œ ‹ ‹‡†–”Žƒ• †ƒ~’ Š„‡~ €Ž~Š €Ž~Š ‹‡ƒŽ– Š~‡Ž ‡‡~— ƒ–•‡– ˜ƒŽ‚ –’ƒ‚ ˜–Œ„ ‚Ž~– ‚”‡–†~‡ ˜‡Ž–˜Ž’‚ ‹‡Œƒ•‚ “‡ƒƒ— ‡’ƒŽ ‹‡Šƒ‡†ƒ ‚”Ž–€ ‚Ž‡Š~ 2025 ‡Šƒ‡ 8-16 2025 †ƒ€ƒ~ 13-20 ˜…†ƒŒ ‚~‡”‡‚ 2025 ‡Šƒ‡ 23-30 2025 †ƒ€ƒ~ 14-20 2025 “–Œ 24-30 ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ ‚‡Š‡†~• Š…ƒ ‡–Œ ˜ƒŽŒ~ƒ ‹‡Šƒ‡† ‚•‡„ƒŒ 2025 ‡Žƒ‡ 23-29 ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ - ˜‡~Ž‡ƒ ‚•‡~Š• 2025 –Œ†’ 2-9 ‚‡€–ƒ~‡€ ‡ŠŽŽ‡” ‚•‡„ƒŒ‚ Š‡†’ ‹ŠƒŠ ‹‡ƒ†‚ ‹‡‰‡–Œ‚ ‹ ‚—Œ  ‹– ‚„‡Š ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ –  Š‡‡~ – ƒ‚‡~ –  ‡ƒŽ –ƒ~ ˜‡~ ’ƒ–’ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ –‡–’” ‡Žƒ– ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ ~„  –Œƒ ‡•‡Œ ‡ƒ~ ‹‡‡Žƒ€–~ ‹‡Š‚ŽŒ ‹‡Ž‡‡ŽƒŒŠ ‹‡”‡ŠŒŒ ƒŽ~ ‹•‚ ˜ƒŽ’Š 054-2177333 ’~†~ƒƒ ƒ~ 072-2116888 Š˜ ˜ƒ–˜ ‡–—• ‚Œ—–‚ƒ ‹‡’ƒŽ ‹‡†–’Š ronizafrir@barak.net.il 052-8635310 –‡–’” ‡Žƒ– www.k-tarbut.co.il –˜~

2 ' סימפוניה מס )1984-1897( פאול בן־חיים דקות 50־ כ פאול פרנקנבורגר, לימים בן־חיים, נולד במינכן לאם פסנתרנית חובבת ואב משפטן. בבית הספר היסודי טען מורו כי אין לו שמיעה מוזיקלית החל ללמוד נגינה 9 כלל, אך בכל זאת בגיל בכינור בעידוד הוריו, ועד מהרה הסתבר כי למעשה ניחן בשמיעה אבסולוטית. לימים החל לגלות עניין רב יותר בפסנתר, בו החל לנגן , ובהמשך למד פסנתר וקומפוזיציה 11 בגיל באקדמיה למוזיקה במינכן. בתקופת מלה"ע הראשונה גויס פרנקנבורגר לצבא הגרמני והוצב בצרפת ובבלגיה. הוא שירת במשך שנתיים וחצי שהיו קשות מאוד לדבריו. בתום המלחמה חזר ללימודיו, ולאחר מכן התמנה להיות אסיסטנט של המנצח ברונו וולטר, שהיה באותה תקופה המנהל המוזיקלי באופרה של מינכן. עבודתו האחרונה של פרנקנבורגר בגרמניה הייתה כמנצח ראשון בבית האופרה בעיר אָאוּגְסְבּוּרְג. , טרם עלייתה לשלטון, כבר הורגשה 1931 בשנת השפעת המפלגה הנאצית, והחוזה שלו לא חודש. בשנה העוקבת לא הייתה לו משרה קבועה אך הוא המשיך להלחין, ובתקופה זו כתב את האורטוריה "יורם" שהחשיב כגדולה ביצירותיו. ,1933 פאול פרנקנבורגר עלה לארץ בשנת כשכבר היה מלחין מנוסה. הוא השתקע בתל אביב, שבה נשאר כל חייו, בזכות הים שכה אהב. תחילה עסק בהוראה וניגן לעיתים בקונצרטים, ובהמשך עסק גם בניצוח והמשיך להלחין. נהוג לתאר את יצירותיו, בעיקר אלה שנכתבו לאחר עלייתו ארצה, כסינתזה בין הסגנונות האירופאיים של הרומנטיקה המאוחרת ותחילת המאה העשרים לבין אלמנטים יהודיים ועבריים. עוד כשחי בגרמניה, נפגש עם המלחין היהודי היינריך שליט ששמע מיצירותיו ואמר לו כי "יהודי צריך לכתוב מוזיקה יהודית". בסרט תיעודי על חייו נשאל בן־חיים האם צדק שליט בעיניו באמירה זו, ותשובתו הייתה: "יש לנו תפקיד (...) אני מילאתי את חובתי ואני מוכרח להגיד, אני לא מתחרט". סגנונו של בן־חיים המשיך להתפתח ולהשתנות. שינוי בולט בא לידי ביטוי בשיריו. בצעירותו הלחין שירים רבים לטקסטים בגרמנית מאת ניטשה, הופמנסטל ואחרים לאור המסורת של שוברט, שומאן, הוגו וולף וברהמס. ככל ששלט יותר בשפה העברית כך פנה גם להלחנת טקסטים עבריים. השירים שהלחין בארץ התבססו על טקסטים מן המקורות ושירת משוררים כגון ביאליק, רחל ולאה גולדברג. בנוסף, השתמש בן־חיים בשירים עבריים ובאלמנטים מזרחיים כבסיס לנושאים מוזיקליים ביצירות כליות. אותן יצירות קיבלו במקרים רבים כותרות כגון "וריאציות על נעימה עברית", "הרי יהודה" ו"המעיין" הקשורות לארץ ישראל ומורשתה. שלב חשוב ומעניין ביצירתו של בן־חיים הוא עבודתו עם אחת הדמויות המעניינות והבולטות בסצנת המוזיקה בארץ, ברכה צפירה, עמה שיתף פעולה החל מסוף שנות השלושים. ההבדלים הרבים בין השניים פתחו צוהר לתהליך יצירה הדדי ופורה, שתרם להעמקת היכרותו של המלחין עם מוזיקה יהודית ממקורות שונים דרך העיבודים שכתב עבורה. אותם עיבודים מצאו את דרכם גם אל יצירותיו הגדולות של המלחין. ניסיונו הראשון של בן־חיים בכתיבת סימפוניה , כאשר הסימפוניות הגדולות 1916 החל בשנת של מהלר היוו עבורו מקור השראה. גיוסו לצבא קטע את העבודה על היצירה והוא לא שב להשלים אותה. הסימפוניה הראשונה שלו, מולטו מודרטו אלגרטו ויווצ'ה אנדנטה אפטואוזו א לנגנדו פינלה: אלגרו דצ' יזו

.1940 אם כן, נכתבה בארץ והושלמה בשנת הסימפוניה השנייה, שנכתבה במשך כשלוש ובוצעה לראשונה 1945 שנים, הושלמה בשנת .1948 בשנת השפעתו של מהלר על המלחין נותרה דומיננטית, בעיקר דרך תפיסת הז 'אנר הסימפוני. בספרו של יהואש גרינברג על חייו ויצירתו של בן־חיים הוא מביא את דברי המבקר המוזיקלי של העיתון "פלסטיין פוסט", לאחר ביצוע הבכורה של הסימפוניה השנייה: "נכון הדבר כי אין בסימפוניה השפעות ישירות של החומר התמאטי ושל הרטוריקה המאהלרית [...] השפעתו של מאהלר על בן־חיים מתגלה ברובד העמוק של תפיסת הסימפוניה כמדיום הגדול והמקיף ביותר להבעת מכלול עולמו הרגשי של המלחין, תוך ניצול טיפוסים מוסיקליים מוסכמים, אסוציאציות ומוטיבים רטוריים…". בדף השער של הפרטיטורה המקורית כתב בן־חיים ציטוט של המשורר ש. שלום: ״עורי נפשי עם השחר על ראש הכרמל מול הים״. בפרטיטורה זו גם חתם לראשונה בשמו העברי: פ. בן־חיים. הסימפוניה הוקדשה לסופר והוגה הדעות מקס ברוד, שהיה גם מוזיקאי והעריץ את המלחין. ברוד עסק רבות בשאלת הזהות היהודית והעברית וגיבושה, בין השאר, דרך המוזיקה הנכתבת בארץ ישראל. על הסימפוניה השנייה אמר כי היא "מספקת לחלוטין את שאיפתנו להגיע לאופי יהודי עצמי במוסיקה". בן־חיים, מצדו, לא בהכרח פעל בחיפוש אחר ישראליות מובהקת. הוא שילב ביצירותיו השפעות מהעולמות השונים, מהעבר ומההווה שלו, לכדי סגנון אישי ייחודי. כשנשאל "האם בכלל יש דבר כזה מלחין ישראלי או ארץ ישראלי?" השיב: "אני לא חושב על זה כל כך הרבה... החשיבות של הישראליות לא כל כך גדולה. אלא החשיבות של היצירה בעצמה." יצירה רחבת יריעה זו, הארוכה מבין יצירותיו התזמורתיות, בנויה במבנה הקלאסי־רומנטי המקובל של ארבעה פרקים. הפרק הראשון נפתח באווירה פסטורלית בנעימת חליל שאליה מצטרפים כלי נשיפה נוספים. בהמשך נכנסים כלי הקשת וכלי ההקשה ומפיחים במוזיקה קצביות ואנרגטיות. הפרק הוא מונותמטי, כלומר מתפתח דרך נושא מרכזי אחד (זה שהציג החליל תחילה) הלובש צורות שונות. הפרק השני, הסקרצו, מתחיל בנימה מסתורית ובדינמיקה שקטה יחסית, ומתפתח לפרק אנרגטי המתאפיין בשינויי דינמיקה תכופים ומעברים זריזים של פרגמנטים מוזיקליים בין הסקציות השונות בתזמורת. כמקובל, אחרי חטיבת הסקרצו המהירה מגיע חלק איטי בעל אופי שונה. בפרק זה ניתן לשמוע בבירור את הסינתזה בין השפעות מלחיני הרומנטיקה המאוחרת ובין ההשפעות שספג בן־חיים לאחר עלייתו ארצה: במסגרת הסקרצו, שיכול להזכיר באופיו מוזיקה מאת מהלר, בן־חיים משלב בנושא המרכזי משפט מהשיר "מִבֵּין לַהֲקַת סֶגֶל" של יצחק אליהו נבון, אותו עיבד עבור ברכה צפירה. הפרק השלישי נפתח בנגינת כלי הקשת, המצטטים שיר נוסף שבן־חיים עיבד עבור צפירה: שיר יהודי עממי שהזמרת התאימה לו את מילות השיר "שיר ערש" ("ילד לי ניתן") מאת שאול טשרניחובסקי. פרק זה מנוגד לחלוטין לסקרצו שלפניו, והדרמה המתמשכת שבו באה לידי ביטוי דרך פרזות רחבות ועבודת תזמור מרהיבה. העדינות של הפרק בולטת במיוחד לקראת סיומו, בחלק שקט ואינטימי הפותח בנגינת כינור יחיד. אל הכינור מצטרפים החלילים והקלרינטים בקווים מלודיים הנשזרים אלה באלה, בליווי מצומצם של נבל וכינורות. לאחר סיום חרישי מתחיל פרק הפינלה בפתיחה דרמטית. לפתע מחלחל הנושא הבולט ביותר בפרק, נושא מהיר וקצבי עם אופי של מחול ההורה. בן־חיים משלב את ההורה בפרק סימפוני עשיר ומורכב זה, בדומה לפרקטיקה של מלחינים אירופאיים ששילבו נושאים עממיים במבנים קלאסיים. נושא זה נשמע פעמים רבות לאורך הפרק ולבסוף מוביל אל סיומה העוצמתי של היצירה. נוגה שלוש

לזכרם של רות וברוך רפפורט , כשתם טקס ההלוויה של ברוך רפפורט, השתרר שקט בין 2010־ ב מאות משתתפי ההלוויה ומבעד לרמקול נשמע פעם נוספת קולו של ברוך כשהוא שר בקולו הערב את השיר האהוב עליו - שירו של . בהטעמה המיוחדת לו הדגיש את המילים MY WAY פרנק סינטרה "עשיתי זאת בדרכי שלי", וסיים את השיר בצחקוק קל. רעד עבר בקהל. את המסר הזה העביר הוא בשירה, כי ברוך רפפורט, ביחד עם רעייתו רות ז"ל, ידע לחבר את ההצלחה העסקית המסחררת עם אהבה לתרבות ולאמנות ועם מחויבות חברתית של נתינה לקידום תרבות ומדע, בריאות וחינוך. זאת, שנים רבות לפני שהמגזר העסקי אימץ לחיקו מטרות אלה. ) נולד בחיפה, שרת בצבא הבריטי והיה ממקימי המשטרה הצבאית, סיים 2010-1922( ברוך רפפורט לימודי משפטים ושרת כסניגור צבאי. לאחר שחרורו נכנס לעסקי ספנות. הוא זיהה לפני אחרים את עליית מחירי האנרגיה וכך בנה צי של כשבעים וארבע ספינות ומכולות. בהמשך הוא נכנס גם לעסקי הבנקאות. תוך מספר שנים הפך למשקיע הפרטי הגדול ביותר בבנק אוף ניו יורק (שנוסד ומימן את מלחמת העצמאות של ארה"ב ונמנה על הבנקים החשובים בעולם). לאחר 1784 בשנת מספר שנים הצטרף בנק אוף ניו יורק לברוך רפפורט כשותף בבנק שהקים ברוך בג'נבה. במקביל עסק ברוך גם בחיפושי נפט בסיביר ובגאורגיה, בהקמת בתי זיקוק ובשיט מכולות נפט, הנעות על פני כל הימים. בחיפושו אחר אתגרים, הגיע ברוך רפפורט למדינות שכף רגלו של ישראלי לא דרכה בהן. את קשריו הטובים הוא העמיד לרשות מדינת ישראל ולרשות ענייני העם היהודי. מעת לעת יזם רעיונות "מחוץ לקופסה". לא כולם זכו למימוש וחלקם לא זכו לפרסום. וגדלה בחיפה, 1933 ) נולדה בברלין, עלתה ארצה עם הוריה ואחיה בשנת 1924-2018( רות רפפורט בה היא הכירה את ברוך ונישאה לו. במשך כל השנים ניצבה לצידו של ברוך וביחד הם הפליאו בתרומתם למדע ולתרבות. כך הם תרמו למוסדות כמו הטכניון, בי"ח רמב"ם, אוניברסיטת בר אילן, מוזיאון תל אביב לאמנות, הפילהרמונית הישראלית, ויצ"ו, עיריות חיפה, תל אביב ואור עקיבא. כך גם יזמו והקימו את מכון רפפורט למחקר רפואי ועמדו לצידם של פרופ' אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, כשקיבלו את פרס נובל לכימיה. הם הקימו את ביה"ס לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, את מרכז רפפורט לתרבות ולאמנות בחיפה, את ביה"ח החולים לילדים על שם רות רפפורט במרכז הרפואי רמב״ם, מעונות יום, גני ילדים ותוכניות רווחה במסגרת ויצ"ו. במשך השנים נטלה רות את השרביט והובילה את העשייה הפילנתרופית המשפחתית, תוך מתן דגש לתחומי תרבות, חינוך ומדע והעצמה נשית. כך יסדה רות את מפעל פרסי רפפורט שמוענק בשלוש קטגוריות – לאמנות, למחקר רפואי ולנשים פורצות דרך ויזמה את הקמת מרכז רפפורט לחקר הסרטן בטכניון. רות וברוך רפפורט אהבו לשמוע מוזיקה קלאסית ולא החמיצו הזדמנות לשמוע קונצרט טוב בביצוע הפילהרמונית הישראלית האהובה עליהם. הם תמכו בפילהרמונית וסייעו לה בפעולותיה השונות. ,2018 את המורשת המופלאה שהניחו ברוך ורות רפפורט ז"ל, אשר הלכה לעולמה בפברואר ), ונוגה, נכדיהם וניניהם. 2022 ממשיכות בנותיהם - עירית, ורד, שושנה (שהלכה לעולמה ביולי יהי זכרם ברוך!

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 7 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס ירושלים, תיאטרון שרובר 20:00 | ח' בניסן תשפ"ה | 6.4.2025 | ' יום א לאונידס קבקוס מנצח עמנואל אקס פסנתרן 3 ' בטהובן: קונצ'רטו לפסנתר מס 6 ' פרוקופייב: סימפוניה מס 8 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | כ"ו בניסן תשפ"ה | 24.4.2025 | ' יום ה | גאלה ג'נאנדראה נוזדה מנצח לוקאס וארתור יוסן פסנתרנים באך־רספיגי: שלושה כורלים פולנק: קונצ'רטו לשני פסנתרים 5 ' בטהובן: סימפוניה מס 8 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | כ"ז באייר תשפ"ה | 25.5.2025 | ' יום א | גאלה 5 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 19:00 | א' בסיוון תשפ"ה | 28.5.2025 | ' יום ד | 19:00־ שבע ב כריסטוף קונץ מנצח קלרה ג'ומי קנג כנרת 3 ' בטהובן: הפתיחה לאונורה מס בריטן: קונצ'רטו לכינור ("ארואיקה") 3 ' בטהובן: סימפוניה מס

הסדרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב . בקונצרט ינגן 2025 באפריל 5־ בסדרה הקאמרית יתקיים ב 7 ' קונצרט מס הפסנתרן האורח עמנואל אקס עם חברי התזמורת הכנרים ניצן קאנטי ודניאל אייזנשטד, הוויולנית מרים הרטמן והצ'לן אנריקא מלץ. הם ינגנו את הרביעייה 2 ' ("האמריקאית") ואת החמישייה מס 96 ' בפה מז'ור לכלי קשת, אופ 12 ' מס מאת דבוז'ק. 81 ' בלה מז'ור לפסנתר ולכלי קשת, אופ סדרת פוקוס אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב בסדרת פוקוס - "סיפורו של כינור אחד" - יתקיים ביום ב', 4 ' קונצרט מס . בקונצרט ינגנו חברי התזמורת הכנרות ילנה טישין וליאורה 2025 באפריל 21 אלטשולר, הוויולנית יבגניה אורן והצ'לן דמיטרי גולדרמן. בקונצרט יוצג סיפורו המיוחד של כינור שנבנה על ידי ג'וזפה דל'אליו ונמצא בשימוש הכנרת ילנה טישין. במהלך הקונצרט יתואר המסע שעבר הכינור דרך יצירות מאת בטהובן, רוסיני, דביסי, פיגובט ועוד. לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת השירות והמכירות של התזמורת *3766 טלפון ביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן־ מהטה באוניברסיטת תל אביב הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל אביב הקימו את ביה״ס האוניברסיטאי ע״ש יוסף בוכמן וזובין מהטה. בשותפות חסרת תקדים של שני גופים מובילים בתחומם, מכשיר בית הספר דור עתיד למוזיקאים בישראל ופועל לקידומם בארץ ובעולם. ביה״ס, שקם על בסיס האקדמיה למוזיקה הקיימת באוניברסיטה, כולל תוכנית מצטיינים במלגות 100־ מצוינות, שבה לומדים כ לימוד מלאות. נגני הפילהרמונית הראשיים מלמדים בביה״ס וזובין מהטה הוא נשיא הכבוד שלו. הקמת ביה״ס הגבוה למוזיקה התאפשרה בזכות תרמותו הנדיבה של מר יוסף בוכמן, ידיד ותיק של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וסגן יו״ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. התזמורת באינטרנט הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט www.ipo.co.il של התזמורת בכתובת ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו.

להב שני מנצח להב שני, מנהלה המוזיקלי של הפילהרמונית כמנצחה הראשי של 2018־ הישראלית, מכהן מ התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם והוא המנצח הראשי הצעיר ביותר בתולדותיה של תזמורת זו. בעבר כיהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הודיעה 2023 הסימפונית של וינה. בפברואר הפילהרמונית של מינכן על מינויו כמנצחה הראשי .2026 החל מספטמבר הקשר ההדוק שלו עם הפילהרמונית הישראלית , כשניגן עמה כסולן את הקונצ’רטו 2007־ החל ב לפסנתר מאת צ’ייקובסקי תחת שרביטו של זובין , כשמאסטרו מהטה הזמינו 2010־ מהטה, ונמשך ב להצטרף לסיור התזמורת במזרח הרחוק כפסנתרן, ,2013 כעוזר מנצח וכנגן קונטרבס. באוקטובר בעקבות זכייתו בתחרות היוקרתית לניצוח ע”ש גוסטב מהלר בבמברג, הוזמן בידי הפילהרמונית .2013־14 הישראלית לפתוח את עונת הקונצרטים הופעותיו כמנצח אורח כוללות קונצרטים עם תזמורות מובילות, בהן התזמורת הפילהרמונית של וינה, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הגוונדהאוס, הפילהרמונית של מינכן, התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה, הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של לה סקלה, הסימפונית של בוסטון, הסימפונית של שיקגו, תזמורת הקונצרטחבאו, תזמורת פילדלפיה, תזמורת פסטיבל בודפשט, תזמורת פריז ותזמורת ניצח במינכן על קונצרט 2022 פילהרמוניה. במרץ שהכנסותיו הוקדשו לסיוע לאוקראינה עם אן־סופי מוטר ושלוש התזמורות של העיר - התזמורת הממלכתית של בוואריה, התזמורת הסימפונית של רדיו בוואריה והפילהרמונית של מינכן. בעונת שב והופיע עם הפילהרמונית של מינכן 2022־23 בסדרות קונצרטים במינכן ובשווייץ והחל תקופה של שלוש שנים כאומן הבית בקונצרטהאוס בדורטמונד. בתל אביב, החל ללמוד 1989־ להב שני נולד ב אצל חנה שלגי והמשיך 6 נגינה בפסנתר בגיל את לימודיו אצל פרופ’ אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב. הוא השלים את חוק לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין, שם השתלם בניצוח אצל פרופ’ כריסטיאן אוולד ובפסנתר אצל פרופ’ פביו בידיני. בשנות לימודיו בברלין נעזר בהדרכתו של דניאל בארנבוים. כפסנתרן הוא הופיע כסולן תחת שרביטם של דניאל בארנבוים, זובין מהטה וג'נאנדראה נוזדה. הוא הופיע כמנצח וכפסנתרן סולן גם יחד עם תזמורות רבות, בהן הפילהרמונית של וינה, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של לה סקלה, תזמורת האופרה העירונית של ברלין, תזמורת הקונצרטחבאו והפילהרמונית הישראלית. ללהב שני ניסיון לא מבוטל בנגינת מוזיקה קאמרית וברסיטלים. הוא משתתף בקביעות בפסטיבל ורבייה והופיע גם בפסטיבל אקס־אן־ פרובנס ובפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים וברסיטלים עם מרתה ארגריץ'. צילום: מרקו בורגרבה

מרתה ארגריץ' פסנתרנית מרתה ארגריץ' נולדה בבואנוס איירס שבארגנטינה והחלה ללמוד נגינה בפסנתר בגיל חמש אצל עברה לאירופה 1955־ וינסנצו סקרמוצה. ב והמשיכה את לימודיה בלונדון, בווינה ובשווייץ אצל ברונו זיידלהופר, פרידריך גולדה, ניקיטה זכתה 1957־ מגלוף, מדלן ליפטי וסטפן אשכנזי. ב 1965־ בתחרויות הפסנתר בבולצנו ובז'נבה וב בתחרות שופן הבינלאומית בוורשה. מאז היתה לאחת הפסנתרניות הבולטות ביותר בעולם. הרפרטואר הנרחב שלה כולל יצירות מאת באך, ברטוק, בטהובן ומסיאן וכן יצירות מאת שופן, שומאן, ליסט, דביסי, ראוול, פרנק, פרוקופייב, סטרווינסקי, שוסטקוביץ' וצ'ייקובסקי. היא מוזמנת בקביעות להופיע עם התזמורות המובילות, המנצחים הנודעים ובפסטיבלים החשובים באירופה, ביפן ובאמריקה, אולם מקדישה חלק ניכר מחייה המוזיקלים לנגינת מוזיקה קאמרית. היא מנגנת בקביעות עם נלסון פריירה, אלכסנדר רבינוביץ', מישה מאיסקי, גדעון קרמר ודניאל בארנבוים. הקלטותיה הרבות זיכוה בפרסים יוקרתיים, לרבות הגראמי, פרס גרמופון, פרס מבקרי ההקלטות . רבות BBC־ הגרמנים ופרס מגזין מוזיקה של ה מהופעותיה שודרו בטלוויזיה ברחבי העולם. היא משמשת כמנהלת אמנותית של 1998־ מ יסדה את תחרות 1999־ פסטיבל בפו ביפן, ב הפסנתר הבינלאומית ואת פסטיבל מרתה ארגריץ' את פרויקט מרתה 2002 בבואנוס איירס ובשנת ארגריץ' בלוגנו. מרתה ארגריץ' זכתה באותו כבוד רבים, בהם )1996( קצינת מסדר האומנויות והספרות )2004( ומפקדת מסדר האומנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת, מוזיקאית השנה מטעם ), אות מסדר 2001( כתב העת מיוזיקל אמריקה השמש העולה מטעם קיסר יפן והפרס הקיסרי )2006( היוקרתי מטעם אגודת האומנות ביפן .)2016( וכן אות הכבוד של מרכז קנדי בוושינגטון צילום: אדריאנו הייטמן

יגאל מלצר חצוצרן יגאל מלצר התקבל לשורות הפילהרמונית ומכהן בה כחצוצרן ראשון 1991־ הישראלית ב . הוא למד בניו יורק אצל החצוצרנים 2001 מאז המובילים פיליפ סמית’, חצוצרן ראשון בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, וג’יימס פנדולפי, חצוצרן בתזמורת המטרופוליטן אופרה. כסולן הופיע פעמים רבות עם הפילהרמונית הישראלית הן בישראל והן בסיורי קונצרטים בחו”ל, תחת שרביטם של מנצחים נודעים, בהם זובין מהטה, ג’ורג’ פהליבניאן, קזושי אונו ומנדי רודן. כמו כן הופיע כסולן עם תזמורות מובילות בארץ, בהן התזמורת הקאמרית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, סולני תל אביב, הסינפונייטה הישראלית באר שבע ואנסמבל מוזיקה נובה. הוא הקליט מספר רסיטלים לרדיו בישראל. יגאל מלצר חבר בשמיניית המתכת ובחמישיית המתכת של הפילהרמונית הישראלית. הוא מדריך כיתות אומן בישראל, באירופה, בארה”ב, בדרום אמריקה ובאוסטרליה. כמו כן הוא חבר בסגל ההוראה בביה”ס למוזיקה ע”ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב. צילום: מירי דוידוביץ'

ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ע ד ה ב י ת המפגש הארצי הראשון לנגות ונגני קונטרבס לזכרה של רותי גוטסמן – תראו מה היה שם! חדש בספריית הפילהרמונית לילדים באתר – "תמונות בתערוכה" לצפייה ישירה! הצטרפו ללהב שני ולתזמורת עם הקלאסיקה היפהפייה של מוסורגסקי-ראוול למסע בין ציורים שהופכים לצלילים!

חצוצרות, כינורות, ותופים מכל הסוגים, מנג ־ נים יחד ולחוד ביצירה האהובה שלבנג'מין בריטן "המדריך לתזמורת לבני הנעורים",שסחפה דורות של ילדים מכל רחבי העולם וגרמה להם להתאהב במוזיקה קלאסית. קרנבל החיות של סן-סאנס עם גורי אלפי ולהב שני לצפייה ישירה!

מ נ ה ל מ ו ז י ק ל י ל ה ב ש נ י ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ה י ש ר א ל י ת 2 0 2 4 - 2 5 תש פ" ה | ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת כינור ראשון ♦ דומיטרו פוצ׳יטרי נגן ראשי• כיסא בלנש ויעקב זילברשץ איליה קונובלוב נגן ראשי• סעידה בר לב משנה לנגן ראשי פולינה יהודין משנה לנגן ראשי בפועל כיסא סר הארי וליידי יהודית סולומון דניאל אייזנשטד גנדי גורביץ אדלינה גרודסקי אנה זיגרייך ילנה טישין כיסא קלייר ואלברט שוסלר ז"ל לב יומדין שרון כהן כיסא רבקה סקר ועוזי צוקר אלאונורה לוצקי בעילום שם סולומון מרקמן שי נקש דרורית פלק ניצן קאנטי כיסא רנה ובוב דרייק אנדריי קוזנצוב גלעד ריבקין כיסא נכדיה של סנדי קולינס נאסיף פרנסיס תכנית אקדמי כינור שני ארי וילאמסון* יבגניה פיקובסקי* אמנון פלק** יוקי אישיזקה ליאורה אלטשולר אלינה בויארקינה שמואל גלזר אלכסנדר דוברינסקי אנה דולוב כיסא יאנה פרידמן הדר כהן כיסא רחל וליאון קופלר טומוקו מלכין אסף מעוז כיסא פרנסואז ודויד וינטון סיון מעיני כיסא מייקל ופלישה קריסטל מריאנה פובולוצקי כיסא אווה ועזרא מרקוס אביטל שטיינר טונה אולגה שטרן אלבטינה רחמנינה תכנית אקדמי ויולה מרים הרטמן* כיסא רות וראובן שריפט דמיטרי רטוש* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג אמיר ון דר האל** יבגניה אורן בעילום שם לטם ביידר בן אהרן ישעיהו גינזבורג יונתן גרטנר כיסא מארק ולידיה לאואר סופיה לבד קלרה נוסוביצקי מתן נוסימוביץ׳ כיסא ג'ון פורטר ולדיסלב קרסנוב גילי רדיין־שדה כיסא רנה גלימיר הורטיג ענבר שגב סוסר תכנית אקדמי צ׳לו הרן מלצר* כיסא קרן אננברג ליה פרלוב* גל ניסקה** כיסא רינה מאייר דמיטרי גולדרמן כיסא רות זיגלר ז"ל לינור כץ כיסא סמדר ודוד כהן קיריל מיכנובסקי כיסא משפחת גרהם אנריקא מלץ כיסא מירתה ופרד שאול פליקס נמירובסקי כיסא קרן לזרוס יעקב קשין כיסא אודרי ומייקל דנגור תמר דויטש תכנית אקדמי קונטרבס ■ פיליפ שטובנראוך נגן ראשון אורח ניר קומפורטי** בראד אניס הסינקופטורים של ויינטראוב ♦ אורי ארבל כיסא יוסי חכמי עמרי וינברגר כיסא פרלה וקרלוס חיניץ נועם מסריק כיסא אריאל ושלמה מרקל דוד סגל קיריל סובולב נמרוד קלינג נבל סופי באירד-דניאל* חליל גי אשד* כיסא רושל ודייויד א' הירש תומר עמרני* בועז מאירוביץ׳ כיסא אדם, תמרה, ושרונה קרני כהן ליאור איתן כיסא מיכאל ואנג'לה סורקין פיקולו ליאור איתן אבוב ליאור מישל וירוט* דודו כרמל* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג דמיטרי מלכין כיסא אנג'לה וריצ'רד קמבר תמר נרקיס-מלצר כיסא מריו א' אדלר קרן אנגלית דמיטרי מלכין

| מועצת הנגנים: שרון כהן (יו"ר), ארי וילהלמסון, דן מושייב, דמיטרי מלכין, נועם מסריק, גילי רדיין־שדה מנהלת | מנהלת שיווק: יעל ירדני־סלע | מנהל כספים: אלכס זיו | יו"ר האספה: ניר ארז | מפקח: הדר כהן | מנהלת חבר הנגנים: מיכל באך מנהלת פדגוגית של תכנית "מפתח": | מנהלת תוכניות "מפתח" ו"סולמות": אירית רוב | גזברית: רחלי טימור | חשבונות ראשית: ענת אלדר מנהלת | צוות "סולמות": נילי יעקבי, רז לנדסמן | צוות תכנית "מפתח": עינת גולדשטיין, גילי שלומון, אורטל טל | ד"ר דוצ'י ליכטנשטיין מנהלת פרוייקטים: איריס אברמוביץ' | מנהל מערכות מידע: שלומי טימור | מנהלי צוות: בגרט חן, צבי נתנאל | נירה אוריין מחלקת מנויים: | שיווק וסושיאל מדיה: אהד דן | נציבת פניות הציבור: רחל לוי | עוזרת למנהלת הפעילות האמנותית: ניצן ורדי | שיווק והפקה: ליז פישר | עוזרת גזברית: | חשבת שכר: ליאת אוחיון | מנהלת מחלקת שכר: אורלי זביב | עוזרות למנהלת חבר הנגנים: יעל גלזר, קטיה דשקוב טוטב תחקירן היסטורי: | מנהלת הארכיון: אביבית הוכשטטר | מישנה לעורך התוכנייה: נוגה שלוש | עודד שני-דור עורך התוכנייה: | אורלי גולן יחסי ציבור: שלום תל אביב | היסעים ורכש: גולן פלד | צוות הארכיון: תמרה נשרי | גבי וולה צילום חברי תזמורת: מירי דוידוביץ', צילום להב שני: מרקו בורגרבה | OPEN : עיצוב גרפי | הפקת התוכנייה: דפוס כתר יומטוב בע"מ רוני גמזו (יו"ר), אפרים אברמזון, ענת לוין, רבקה סקר, מיכאל צלרמאירדירקטוריון התזמורת: יאיר משיח המזכיר הכללי: | יובל שפירא ,יונתן גרטנר (יו"ר), בועז מאירוביץ' הנהלת התזמורת: עליזה מיויס מנהלת הפעילות האמנותית: הדר כהן, טל בן רעיועדת ביקורת: משרת המנהל המוזיקלי - בנדיבות קרן רוזלינד וארתור גילברט זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: קלרינט רון זלקה* כיסא ד"ר הנס לויטוס יבגני יהודין* רשלי דייוויס כיסא שרלוט ומוריס לוסון יונתן הדס כיסא דניס אספנדי קלרינט פיקולו רון זלקה יבגני יהודין קלרינט בס יונתן הדס בסון דניאל מזעקי* כיסא איאן פישר עוזי שלו** כיסא ביילי ויוחנן גלעד גל ורון ♦ גד לדרמן יעל פליק קונטרה בסון גל ורון יעל פליק קרן דלית סגל** כיסא עירית רפפורט וגלן פרי מיכאל סלטקין** מיכל מוסק כיסא טובה וסמי סגול' יואל עבאדי כיסא גלוריה גולדשטיין גל רביב חגי שלום כיסא ג'ניס אטקין חצוצרה יגאל מלצר* כיסא ביאנקה וסטיוארט רודן זאכרי זילברשלג** כיסא תמי ויהודה רווה ערן ראמי כיסא חנה ורנדי פולנסקי ז"ל יובל שפירא כיסא מישל נאסר טרומבון ניר ארז* טל בן רעי** כיסא אדוארד לי מיכה דייוויס טרומבון בס מיכה דייוויס טוּבּה ■ נמרוד רון נגן ראשון אורח איתי אגמון* טימפני דן מושייב* כיסא מרשה ואלן לי זיו שטיין** כיסא מאריי ס' ז"ל ונטלי כץ כלי הקשה זיו שטיין* אלכסנדר נמירובסקי כיסא לינדה ומייקל ג'סלסון איל רפיח פסנתר ■ טל סמנון ספרנית ראשית טל רוקמן ספרנים אכד יזרעאל בתיה פרנקלך מנהל תפעול ובמה עמית כהן עוזרים טכניים דניס רובין נועם פולונסקי כיסא-קנדה של הנגן הראשי • נגן ראשון * מישנה לנגן ראשון ** בחופשה או שבתון ♦ נגן-אורח ■

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==