Cavaleria Rusticana Digital Program

צילום: מירי דוידוביץ׳ 2 0 2 4 - 2 0 2 5 להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: 8 8 ־ ה ע ו נ ה ה * גאלה * 6 *קלאסי במוצ"ש, השמינייה הקלאסית / 5 , קלאסית קלה / 14:00־ * שישי ב 3 תל אביב: 2025 * קלאסית קלה * פברואר 3 חיפה:

הפ י ל ה רמ ו נ י ת ה י שר אל י ת בידי ברוניסלב הוברמן 1936 , נוסדה בתרצ"ז להב שנימנהל מוזיקלי: זובין מהטה מנהל מוזיקלי אמריטוס: היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן אולם הקוצרטים ע"ש לאוי תל-אביב, ירושלים וחיפה: 1 מחלקת המנויים, רח' הוברמן * 3766 / 03-6211777 :' טל 1533-5253695 : פקס 6123401 , ת״א 23500 ' ת' דכתובת למכתבים: www.ipo.co.il אתר האינטרנט של התזמורת: 055-7000232 מסרונים: | info@ipo.co.il דוא"ל: הפילהרמונית הישראלית נתמכת בידי משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, המחלקה למוזיקה, קרן הפילהרמונית הישראלית, קרן התרבות קנדה-ישראל, ידידי התזמורת בבריטניה, באוסטרליה, בארגנטינה, בברזיל ובצרפת, וכן היא נתמכת ומיוצגת בארה"ב בידי אגודת ידידי התזמורת בארה"ב הפסנתרים מבית סטיינוויי שבהם מנגנים הסולנים הם תרומתם של מר יוסף בוכמן, פרנקפורט ושל גב' קרול שוסלר, ניו יורק לאונרדו סיני מנצח 3 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 14:00 | ל' בשבט תשפ"ה | 28.2.25 | ' יום ו | 14:00־ שישי ב בסיוע קרן משפחת פולין ומקס צימר 19:00 | כ"א בשבט תשפ"ה | 19.2.25 | ' יום ד | קלאסית קלה חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | כ"ז בשבט תשפ"ה | 25.2.25 | ' יום ג | קלאסית קלה 5 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | כ"ד בשבט תשפ"ה | 22.2.25 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | כ"ח בשבט תשפ"ה | 26.2.25 | ' יום ד | השמינייה הקלאסית מוקדש לזכרו של מילטון גולדהייר ע"י בתו ג'ודית' רזניק 6 ' ק ו נ צ ר ט למ נ ו י י ם מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | כ"ה בשבט תשפ"ה | 23.2.25 | ' יום א | גאלה

45 ' קפריצ'ו איטלקי, אופ )1893-1840( פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי התרועה בפתח "קפריצ'ו איטלקי" עשויה להטעות. כך גם הנושא המוזיקלי האיטי המזכיר מארש אבל, אשר נכנס בעקבותיה. פתיחה איטית שכזו, על אף היותה מקובלת ביצירותיו של צ'ייקובסקי, אינה מעידה על תוכנה של היצירה שלפנינו. לא מדובר באחת היצירות ההיסטוריות־פטריוטיות של המלחין, כמו ", הכוללות 1812" "מארש סלבי" או הפתיחה אלמנטים מוזיקליים צבאיים וטרגיים להדגשת תוכנן, אלא ביצירה ברוח הרבה יותר קלילה ויומיומית. הנושאים המוזיקליים הצבעוניים ברוח המוזיקה האיטלקית העממית, המתגלים בהמשך היצירה, הם שמספרים את הסיפור האמיתי שלה, כמעין יומן מסע מוזיקלי, המתאר את שחווה צ'ייקובסקי בעת שהותו ברומא .1880 בינואר בעודו ממתין בציפיה דרוכה לידיעה כלשהי מפריז, שם היו אמורים לבצע לראשונה את הסימפוניה הרביעית שלו, העביר צ'ייקובסקי את זמנו בקרנבל שהתקיים באותה עת ברומא. הוא שוטט ברחובות החגיגיים, מוקסם מהאווירה המיוחדת והססגונית. הוא התרשם במיוחד מפרצי השמחה הספונטניים של האיטלקים והדגיש במכתב לנדז'דה פון מק כי "לא משנה איזו צורה לבשה שמחת הקהל, היא תמיד הייתה טבעית וספונטנית". ואולם, ממכתב מאוחר יותר לפון מק עולה כי חווייתו של המלחין לא הסתכמה במראה עיניים בלבד; אוזניו היו כרויות לקלוט את המנגינות האיטלקיות העממיות שנשמעו סביב בכל מקום ברחובות רומא. הוא רשם את אשר זכר, עיין בארכיון בקבצים של שירים וריקודים איטלקיים עממיים ובתוך שבוע בלבד השלים טיוטה ראשונית של יצירה זו. "כבר השלמתי את הטיוטות לפנטזיה האיטלקית על פי מנגינות עממיות…" כתב באותו מכתב, "...וכפי שנראה לי, ניתן לנבא לה עתיד טוב. היא תצליח הודות למנגינות הערבות שהצלחתי ללקט הן מקבצים והן במו אוזני מהרחובות…". משורות אלה עולה פרט מעניין נוסף: צ'ייקובסקי ראה ביצירה זו פנטזיה, כאשר כדגם משמשות לו הפנטזיות הספרדיות מאת גלינקה, שהיה נערץ עליו. מעבר לכך, מרמז פרט זה על השתחררותו של המלחין מהמחוייבות לצורה מוגדרת וקפדנית. על אף שכתב מספר לא מבוטל של סימפוניות, האשים צ'ייקובסקי את עצמו בחולשה בכל הקשור לצורה. לאורך כל דרכו היה מאוכזב מעצמו וניסה להשתפר, והרגיש במיטבו כשחיבר מוזיקה שבה לא היה מחויב לצורה מוגדרת. לאחר הכתיבה המאומצת של הסימפוניה הרביעית, חש עצמו ביצירה זו משוחרר מן העול הצורני. אכן, מבחינה זו היצירה היא ניגוד מוחלט לסימפוניה: היא בנויה כרצף חופשי של נושאים מוזיקליים שונים, שרק חלקם חוזרים ומופיעים במהלך היצירה באופן לא מחייב. גם התזמור, שאותו השלים צ'ייקובסקי חודשים אחדים מאוחר יותר עם שובו לרוסיה, חופשי ובמידה מסויימת נועז, לעתים אף עם נטייה לחקות את הצליל המקורי של המוזיקה האיטלקית העממית. מתוך כל רצף הנושאים האיטלקיים של היצירה, רק הטרנטלה, החוליה האחרונה ברצף זה, זוהתה בוודאות כמחול איטלקי מוּכּר. שאר הנושאים עברו, איפוא, שינוי כלשהו בדרכם אל הכתב. מסתבר שדווקא התרועה שפתחה את היצירה, ואשר נראתה תחילה זרה לרוחה, קשורה אף היא בחוויית רומא. לדברי מודסק צ'ייקובסקי, אחיו של המלחין, מדובר בתרועת חצוצרה אשר בקעה מדי יום ביומו מקסרקטין שהיה ממוקם בקרבת המלון שבו שהה צ'ייקובסקי במהלך אותו ביקור. היצירה זכתה להצלחה כבירה ברוסיה. למעט ביקורתו של המלחין הרוסי צזאר קוּאי, שטען כי "היצירה מבריקה על פניה, אך היא ענייה משהו בעומק פנימי", זכתה היצירה בעיקר לביקורות מהללות והקהל הביע דרישה מיידית לביצועים חוזרים. "קפריצ'ו איטלקי" הפך כה מזוהה עם צ'ייקובסקי, שאף נבחר להיות מבוצע לזכרו ביום הלווייתו. פלינה קדם דקות 16 כ־

Š…ƒ ‡–Œ ˜ƒŽŒ~ƒ ‹‡Šƒ‡† ‚•‡„ƒŒ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ ‚‡Š‡†~• –‡–’” ‡Žƒ–ƒ ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ Š~‡–ƒ•~ƒ ‚‡Š‡ ƒŠƒ† ‡–Œ ‹‡–ƒ‡ ˆƒ–Ž ‚•‡„ƒŒ ‡’ƒŒŒƒ ‹‡Žƒ~‡„ƒŒ ‚Œ…‚ ˜ƒ‡‰—Œ ‚Ž‚Ž ‚‡Žƒ’Œ‡‚ –Ž‡‰ƒ ‘Šƒƒ– Š— ƒ˜Ž‡€Ž Š†‡– ’ƒŒ –Ž•ƒ– Š— ˜‡‡—˜‚ –Š‚~Œ Š— ‚‡‡Ž—‚ ‡–ŒŠ ‡Ž‡‡’ƒ~‚ ‚Š~ƒ– ’ƒŒƒ ƒ•ŽŒŠ’ ‚Œƒ”‡ ‚Œ—–‚‚ ˜‡~Ž‡ƒ ‚•‡~Š• ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ƒ ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ˜Ž~ –  ‚‡ƒƒ… ‚’ƒ–‡~ ‹‡Šƒ€‚ ˜ƒ–˜‚ ‡„‰–ŒŒ ‚Ž‡ƒ ‚•‡„ƒŒ‚ƒ ˜ƒŽŒ~‚ ‡ƒ…Š ‡Ž— ‚–’ƒ~ ‹‡’ƒŒ ‚—‡Œ… ˜‡Š•‡„ƒŒ‚ ˜‡Ž‰˜ –•Ž ˜ƒŽŒ~‚ ‡–ƒ‡ ‹‡†–”Žƒ• ‡Ž—ƒ †Š ‡’ƒŒ ˜~ ‹‡’‡•Œ‚ ‹‡Œ‡—–Œ‚ƒ ‹‡ƒ—…‚ ‹‡Žƒ~‡„ƒŒ ƒŽ‡Œ‡ ƒ 15 ‚ ‚~Œ‚Œ ˜ƒŽŒ~‚ ˜ƒŠƒ˜ ˜…†ƒŒ ‚~‡”‡‚ ƒŽƒŠ ‡~ ˜€‡€ –’ƒ~Š –Ž‰— ˜‡ŽŠ‰ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ ˜ƒƒ”‚ ˜‰–‚ –’Š~ ‚Š~ƒŽŒƒ –˜Ž’‚ Š— Š†‡– ‚‡‚˜ –Ž‡Œ‚ Š— ˜–˜ƒ‰‚ ˜Šƒ€ ‚–’ƒ~‚ ˜‡ –•Ž ‹‡– €Ž~Š €Ž~Š „ƒ~ƒ†–‡ƒ‚ ƒ~‡Œƒ– †Š‚ƒ †ƒŽ–ƒ† Œ–‰ ‚’”Ž ‹— ‡˜ƒ‰ŠŒ‚ ˜ƒ‡ƒƒ—‰ ˜ƒ‡–Š€ –ƒŒ †‡‡† –‡‡Ž ‹‡–• ‚‡Šƒ‡ƒ ƒŽƒŠ Š— ‡†‡ ‚–ƒ†•†‡‰–~ –ƒ‡ ˜‡Œƒ~Š‚ ‚‡–Š€‚ ƒƒ 054-2177333 ’~†~ƒƒ ƒ~ 072-2116888 Š˜ ˜ƒ–˜ ‡–—• ‚Œ—–‚ƒ ‹‡’ƒŽ ‹‡†–’Š ronizafrir@barak.net.il 052-8635310 –‡–’” ‡Žƒ– www.k-tarbut.co.il –˜~ 2025 “–Œ 24-30 2025 ‡Žƒ‡ 23-29 ’ ˜—’ƒ 2025 Š‡–’~ 14-20 Gus Powell ‹‡Ž‡‡ŽƒŒŠ ‹‡”‡ŠŒŒ ƒŽ~ ‹•‚ ˜ƒŽ’Š “‡ƒƒ— —’ƒŽƒ ‚•‡„ƒŒ ‹‡Šƒ‡† ‚~ŠŒ ‚”ƒ•‚ 25 ‡~Œ 13-20 ‹–†Œ~ –Š‚~Œ Š‡†’ ‹‡Žƒ–…~ ˜ƒŒƒ•Œ 25 ‡~Œ 9-14 ƒŽ~Š‡Œƒ ‚Žƒ–ƒ ‚…˜’Ž ‚Œ—–‚‚ 25 ‡Šƒ‡ 8-16 €–ƒ”Š„ Š‡†’ ‚…˜’Ž ‚Œ—–‚‚ 25 †ƒ€ƒ~ 13-20 –”ƒŠ Š‡†’ ‚…˜’Ž ‚Œ—–‚‚ 25 †ƒ€ƒ~ 14-20 ‚‡€–ƒ~‡€ ‡ŠŽŽ‡” Š‡†’ 25 –Œ†’ 2-9 ‹ŠƒŠ ‹‡ƒ†‚ ‹‡‰‡–Œ‚ ‹ ˜Ž~ –  Š‡‡~ – ƒ‚‡~ –  ‡ƒŽ –ƒ~ ˜‡~ ’ƒ–’ ˜Š‡€ ‡Š–ƒ~ ‚—Œ  ‹– ‚„‡Š ~ƒ„–~ –’Šƒ€ ‡Žƒ–Œƒ— –Œƒ –‡–’” ‡Žƒ– ‡•ƒŽ‡ ‡Žƒ– ~„  –Œƒ ‡•‡Œ ‡ƒ~ ‹‡‡Žƒ€–~ ‹‡Š‚ŽŒ

41 ' "הכד", סוויטה סימפונית, אופ ביצוע ראשון בפילהרמונית )1947-1883( אלפרדו קאזלה דקות 20־ כ בחלק המוקדש ל"כור המצרף" ב"קומדיה האלוהית" מאת דנטה, מופיעה דמותו של המלחין קאזלה. מפתה לחשוב שאותו קאזלה, , הוא אחד מאבותיו של אלפרדו 13־ בן המאה ה קאזלה, אולם אין אף ראיה התומכת בכך. אפלרדו קאזלה נולד למשפחת מוזיקאים בטורינו. כשהיה , שבועות ספורים לאחר מות אביו הצ'לן, 13 בן עברו אלפרדו ואימו לדירה קטנה בפריז, והוא החל ללמוד בקונסרבטואר. שנים בילה קאזלה בפריז, בה הפך מילד 19 פלא צעיר לפסנתרן ומנצח ידוע ולמלחין מיומן. בשנותיו שם הוא התוודע באופן אישי לכל המי ומי - פורה, ראוול, דביסי, אנסקו, בוזוני, מהלר, שטראוס ואחרים. הוא אפילו פספס הזדמנות לקנות בזול ציור מוקדם של פיקאסו לפני שזה התפרסם. התרחש בפריז אירוע 1909 בפברואר 20־ ב אומנותי משמעותי שהשפיע רבות על קאזלה. המשורר האיטלקי פיליפו תומאזו מארינטי פרסם בעיתון הצרפתי "לה פיגארו" את "תעודת היסוד והמניפסט של הפוטוריזם" - חיבור יסודי בהולדת התנועה הפוטוריסטית, תנועה אומנותית איטלקית שחבריה הדגישו את הדינמיות של החיים המודרניים, דרך יצירה במדיומים אומנותיים שונים. לפי קאזלה, זו הייתה הפעם הראשונה מזה עשורים בה יצאה מאיטליה בשורה אומנותית לאומית, חדשה ומקורית, שיש בה עניין משמעותי לעולם כולו. מה שעשו הפוטוריסטים באומנות החזותית, הוא שאף לעשות במוזיקה. דווקא כשהתנסה בזרמי האוונגרד החדשניים ביותר בפריז, התחזקו אצלו תחושת השליחות הלאומית והנוסטלגיה למולדתו. הניסיון המשמעותי הראשון שלו בכתיבת מוזיקה איטלקית לאומית הייתה הפואמה הסימפונית , שחלקה המסיים מבוסס 1909 "איטליה" בשנת באופן שובה לב על השיר הנפוליטני הידוע "פוניקולי פוניקולה". אולם ביצירה זו הוא הרגיש שעדיין לא הצליח להשתחרר מההשפעות המודרניות הזרות. את הבהירות והשקיפות שנים מאוחר 11 האיטלקית הצליח להשיג רק יותר, עם הבלט "הכד". היצירה נולדה בעקבות ריב בין שניים מהמלחינים הצרפתים הבולטים של אותן שנים סאטי 1924־ - אריק סאטי ופרנסיס פולנק. ב שמע שמנהל להקת המחול "הבלט השוודי", שפעלה בפריז, מתכוון להזמין מפולנק יצירה לעונה הבאה. סאטי החליט למנוע את ההזמנה בכל מחיר. במקום פולנק הוא הציע את קאזלה, ומנהל הלהקה הסכים בשמחה, שכן הוא חלם על בלט ברוח איטלקית לאומית, בדומה למה שעשה מנואל דה פאיה הספרדי חמש שנים קודם לכן ב"כובע משולש הקצוות". קאזלה כבר היה כמה שנים ברומא באותה תקופה, ועל אף שעות 18 לוח זמנים צפוף (באותם שבועות עבד 1924 בנובמבר 19־ ביממה), הסכים להזמנה. ב הוא ניצח על הבכורה בתיאטרון שאנז אליזה בפריז. את התלבושות והתפאורה עיצב הצייר האיטלקי ג'ורג'ו דה קיריקו, שמאוחר יותר גם אייר את הכריכה של העיבוד לפסנתר. עלילת הבלט מבוססת על סיפור קצר מאת לואיג' י פירנדלו. הסיפור מתרחש בכפר סיציליאני, בעונה בה יבול הזיתים היה גדול במיוחד. דון לולו, חקלאי קמצן ונרגן הזמין לקראת עונת המסיק כד גדול במיוחד שיוכל להכיל את כמות השמן הצפויה. אולם, חתיכה ריקוד סיציליאני | פרלוד | הריקוד של נלה | הסיפור על הנערה שנחטפה בידי שודדי ים פינלה | ריקוד כללי | ) ברינדיזי (שיר יין | כניסת החקלאים

אחוז הנחה על 50 : הזמנה בטוחה דמי המקדמה. במקרה של ביטול ט.ל.ח. מכח עליון - החזר כספי מלא. 03-7444422 –—• ƒ–” www.my-trip.co.il ‚‡€–ƒŽ ‹‡‡‚–Œ‚ ‹‡–ƒ‡’‚ “–~ ˜~ ˜ƒŠ€Š ƒ~ƒ ’‡–† ‡‡Œ Š— Š€‚ Šƒ‡† ‚–…‚ –˜~ ‹‡’ƒŽ ‹‡ŠƒŠŒ ƒƒ€Œ ˆƒƒ‡˜ ~ŠŠ –‡—‡ •ƒƒ‡— †‡‚ Ž‰ƒ˜Œƒ ‘‡•Œ ŠƒŠŒ ‡ŠŒ‡•Œ Œ„ Šƒ”‡ŽŠ ƒ‡Ž’ ‡” ˜‡Š~–—‡ ‚‰–‚ ˜Ž‡‡ƒ”Œ ˜ƒŽ†• ˜ƒ”ƒ• ‚”ƒ• ˜ƒ ‹‡Š‡‡†Œ 26  ‹‡‰ƒ‰ 4 ˜ƒŽƒŠŒ ‚‡€–ƒŽ Š— ˜ƒ…ƒ‡Œ‚ ‹‡– ‹‡–ƒ‡ ŠŠƒ‰ ‚‡‚–Œ‚ƒ ˜Œ–ƒ’Œ‚ ‹‡Šƒ–†‚ ˆ– ‚‡Ž –Œ~‚Š‡Šƒ €– ƒŠƒ~ Œ Š~–‡Œ ˜‡Œ–ƒŽ’‚ ˜‰–‚ ˜ƒ‡…~‚ 7 ‡Š’Œƒ –€Ž‡–€‚ –ƒ‡’Š ‚€Š’‚ ƒƒ ŽƒŠ~ Šƒ…‰‚ ƒ…–•‚ –ƒ‡’ƒ–Ž ‚€Š’‚ ‹Šƒ ‹‡‚Œ‚ ˜‰–‚ € 3,590 ‡€ƒ„ –… ‹~Š 2025 –Œ†’ ‡Žƒ‡ | ‹‡Œ‡ 9 ‹‡’ƒŽ ‡ ‚•˜’–‚Š ƒŽ‡Š~ ƒ’–†”‚ ‹Šƒ ‹‡’‡‚ ‹‡‡‚ …~ ‚Œ‡—Ž ‡–”ƒ Œ Š…‚

גדולה מהכד נשברה. אנשי הכפר מספרים לדון לולו שגיבן זקן בשם דוֹד דימה גילה דבק מיוחד שבעזרתו יוכל לתקן את הכד. הדוד דימה מתחיל לעבוד ביסודיות, נכנס אל תוך הכד ומצליח לתקן את השבר - אך אבוי! ראש הכד קטן מדי והוא לא מצליח לצאת ממנו. דון לולו לא מוכן לשחרר את דוד דימה מהכד עד שזה ישלם לו. הסוויטה התזמורתית שתנוגן בקונצרט הערב כוללת מוזיקה מראשית ומסיום הבלט. היא נפתחת בפרלוד עדין, מעין סיציליאנה, ונמשכת בריקוד עממי מהיר, הנרקד בסיציליה בזמן תקופת הקטיף. בפתיחת חלקה השני של הסוויטה הדוד דימה כבר נמצא בתוך הכד. ממרחק נשמע "הסיפור על הנערה שנחטפה בידי שודדי ים" - שיר סיציליאני עממי שאת מנגינתו קאזלה לקח מאנתולוגיה שפורסמה כמה שנים לפני כן. נלה, בתו של דון לולו, יורדת מהמרפסת, רוקדת סביב הכד ומזמינה את השכנים לרקוד איתה. ריקוד החקלאים השיכורים הופך יותר ויותר פרוע עד שדון לולו יורד מביתו. בכעסו הוא מגלגל את הכד עד שזה נשבר. החקלאים ממהרים להרים את דוד דימה על ידיהם, והוא יוצא כמנצח. עודד שני-דור La storia della fanciulla rapita dai pirati 'Nta villi e valli e 'nta voscura funni Unn'è l'amanti mia? Di cca' mi spriu! La vaju pi circari e 'un trovu d'unni! Pi lu so amuri lu mannu firriu: Vaiu a lu mari e ci addumannu a l'unni: Fossi passau di cca l'amuri miu? E l'ecu di luntanu m'arispunnì Ca schiava di li Turchi si 'npiju. Co mu 'ngagghiasti? Un sentisti lu bannu? Un ite o mare, li Turchi ci sunnu! הסיפור על הנערה שנחטפה בידי שודדי ים בהר ובעמק, באור ובאפלה אהובת לבי, לאן נעלמה? אני מחפש, מחפש ולא מוצא. מחפש אחר אהובתי בכל רחבי העולם הולך אל החוף ושואל את גלי הים: אולי עברה כאן אהובת לבי? עונה לי ההד ממרחקים: היא נשבתה בידי שודדי ים תורכים. מדוע לא שמעת בקולי? לא שעית לאזהרתי: לא ללכת לים, שמא יחטפו אותך שודדי הים! תרגום: ישראל אובל

קוולריה רוסטיקנה אופרה בבימוי חלקי ליברית מאת ג'ובאני טרג'וני טוצטי ביצוע ראשון בפילהרמונית )1945-1863( פייטרו מסקני דקות 80־ כ פייטרו מסקני כתב את האופרה "קוולריה רוסטיקנה" ("אבירות כפרית") לפי סיפור ומחזה מאת ג׳ובאני ורגה, העוסק באנשים פשוטים בכפר סיציליאני בחג הפסחא. בן הכפר הצעיר טורידו שב לביתו לאחר שירות צבאי. בחזרתו, הוא מגלה שלולה, מי שהייתה ארוסתו, התחתנה בינתיים עם אלפיו העגלון. טורידו מחזר אחרי סנטוצה שמאוהבת בו ונכנס למערכת יחסים עמה, אבל חוזר להיפגש עם לולה מאחורי גבו של בעלה. כשסנטוצה מגלה את הרומן היא מתעמתת עם טורידו מחוץ לכנסייה אך הוא מתעלם ממנה. ברגע של קנאה היא מספרת לאלפיו על הרומן של טורידו ולולה. מהר מאוד היא מבינה שעשתה טעות מרה ורצה לשתף את אמו של טורידו, לוצ׳יה, המשמשת משענת עבורה, אבל זה מאוחר מדי. לאחר שהתעמתו, טורידו מזמין את אלפיו לדו־קרב. הוא נפרד מאימו ומבקש ממנה שתשמור על סנטוצה במידה ויפסיד. הנשים המודאגות מחכות לדעת את תוצאות הדו־קרב עד ששומעות צעקה המגלה להן שטורידו נהרג. מסקני צפה במחזה של ורגה ומייד הרגיש שהסיפור יכול להוות בסיס טוב לאופרה. בעודו עובד על אופרה אחרת, הוא שמע על תחרות לכתיבת אופרות קצרות של בית ההוצאה לאור הרומאי סונדזוניו והחליט, בעידודו של פוצ׳יני, להתקדם עם העבודה על אופרה קצרה. מסקני לא היה בטוח בטיבה של האופרה ורק בזכות התושייה של אשתו נכנסה האופרה ברגע האחרון אל התחרות. האופרה זכתה בתחרות, הפכה לסנסציה ומייד החלה להיות מבוצעת ברחבי אירופה והעולם. ) נתפשת בעייני 1890( קוולריה רוסטיקנה רבים כאופרת הווריזמו הראשונה, אם כי יש הטוענים שאופרת הווריזמו הראשונה היא ) או אפילו "לה 1875( בכלל "כרמן" של ביזה ), שתי אופרות 1853( טרוויאטה" של ורדי שבמרכזן נשים שקוראות תיגר על המוסכמות החברתיות שכולאות אותן ושעלילותיהן עוסקות באנשים ׳רגילים׳ בני התקופה. וריזמו הוא זרם אומנותי אשר שמו נגזר מהמילה ׳אמת׳ ) באיטלקית. הווריזמו האיטלקי הוא verita( גלגול של הנטורליזם הצרפתי, שעיקרו מעבר מכתיבה על נושאים גדולים ומיתיים ושאלות פילוסופיות לכתיבה על אנשים ׳רגילים׳ וחיי היומיום. אמיל זולא, שהיה ממובילי התנועה בצרפת הגדיר זאת כך: ״העניין הוא כבר לא בהמצאת סיפורים מסובכים או מקרים דרמטיים יוצאי דופן שידהימו את הקורא; העניין הוא בתיעוד אירועים אנושיים. כל אדם מקרי הוא גיבור מעניין מספיק - אם נבחן אותו מקרוב, בוודאי נמצא אצלו דרמה אנושית העוסקת ברגשות ותשוקות״. גישה זו נמצאת במרכזו של הווריזמו המוזיקלי. ברגע שעלילות כאלו החלו לעמוד במרכז האופרות החל תהליך תגובה מוזיקלי שמשך את המלחינים אל עבר סגנון הלחנה חדש. הווריזמו המוזיקלי שם דגש על הדרמה, הרגשות, והטקסט, ולא רק על מלודיות, יפות ככל שיהיו, ועל היכולות הקוליות של הסולנים. הסגנון החדש ביקש ליצור אופרה המתקרבת בצורתה אל מבנה טבעי של טקסט דרמטי, דרך כתיבה מתמשכת במקום כתיבה בצורות מוזיקליות סגורות כפי שהיה נהוג עד אז. מלחיני הווריזמו חילקו את האופרות שלהם למערכות שלמות ולא ל׳נאמברים׳ וקטעים מובחנים כמו אריות, דואטים, קטעי מקהלה ועוד. בחלק מהמקרים אין אף לא עצירה אחת מתחילת מערכה ועד סופה. ברוב המקרים, אופרות הווריזמו מתרחשות

* 3 7 66 חברה לתועלת הציבור צילום: Marco Borggreve Adriano_Heitman i p o . c o . i l ב מ ר ץ 1 0 היכל התרבות תל אביב 20:00 אמא אווזהראוול: אנדנטה ווריאציות לשני שומאן: פסנתרים, שני צ'לי וקרן קטעי פנטזיה לצ׳לו שומאן: 73 ׳ ולפסנתר, אופ סונטה לשני פסנתרים ברטוק: וכלי הקשה צ׳לוליה פרלוב, גל ניסקה קרן יעריואל עבאדי כלי הקשהדן מושייב, זיו שטיין מ ר ת ה א ר ג ר י ץ ' ו ל ה ב ש נ י ק ו נ צ ר ט ק א מ ר י מ י ו ח ד

במסגרת זמן מוגדרת ולרוב קצרה, ובמקום מסוים שרלוונטי להתרחשות. הזרם החדש שילב מצלולים מקומיים מהעולם הבדיוני של הסיפור. במקרה שלנו – הכפר הסיציליאני המסורתי. אז למה קוולריה רוסטיקנה נחשבת לאבן דרך שכזו? מה היה החידוש הגדול של מסקני שהשפיע על כל כך הרבה אופרות שנכתבו אחריה? ב"קוולריה רוסטיקנה" עושה מסקני צעד משמעותי ביותר אל עבר הווריזמו הן מבחינת העלילה והן מבחינה מוזיקלית. העלילה מתרחשת במקום ספציפי עם מוסכמות חברתיות ברורות ונוקשות. הסביבה החברתית של הדמויות הראשיות משפיעה עליהן ומביאה אותן לפעול כפי שהן פועלות: סנטוצה הכלואה בקשר שלא מיטיב עמה, טורידו שרוצה לחזור לחייו הקודמים ולאהובתו, ואלפיו הגאוותן שלא יכול לשאת את בגידתה של אשתו. גם קהילת הכפר נמצאת על הבמה. אנשי הכפר מגיעים אל הכיכר המרכזית, משתתפים בתפילת חג הפסחא ובחגיגות בכיכר ולמעשה נמצאים ברקע ההתרחשות כמעט כל האופרה. גם מבחינת זמן ההתרחשות הכול קורה בחג הפסחא - ומסקני בכתיבתו משתמש בריטואל החגיגות, בעיקר הדתי, של בני הכפר. אפילו משך האופרה מתאים לאורך התפילה ולזמן בו יכלו האירועים להתרחש במציאות. כך למשל, האינטרמצו המפורסם מגיע בשלב בו בני הכפר עדיין נמצאים בכנסייה ולמעשה ׳ממלא׳ את הזמן עד שתיגמר התפילה והם ייצאו ממנה. בנוסף, גם הדו־קרב לא מתרחש על הבמה, כפי שלא היה מתרחש בכיכר העיר. איננו שומעים או רואים שום עדות שלו עד שתגיע הידיעה, דרך צעקה של אחת מנשות הכפר, על מותו של טורידו. מסקני משלב באופרה מוזיקה עממית־מקומית בלי פילטרים מערביים דרך שלושה שירים שדמו לשירים העממיים הפופולריים של התקופה. הראשון, סיציליאנה, שיר מקומי, שמושר ע״י טורידו מיד עם פתיחת האופרה. השני הוא השיר ״הו פרח האירוס" שהגיע מאיזור טוסקנה. את השיר שרה לולה במטרה להקניט את סנטוצה. לולה למדה את השיר מטורידו, שבשירותו הצבאי שהה בחבל טוסקנה שם למד אותו. לשיר זה, הזר לסביבת הכפר, יש חשיבות דרמטית גדולה. השיר השלישי באופרה הוא שיר היין ששר טורידו עם חברי הכפר. גם הוא, בשונה משירי יין קודמים, מולחן בגוון המקומי. דרך שלושת השירים הללו, נוטע מסקני את האופרה בתוך המציאות העכשווית של הקהל. שינוי מוזיקלי משמעותי נוסף שעושה מסקני בא לידי ביטוי בקווים המלודיים שהוא כותב. מטרתם אינה הפגנת היכולות הטכניות של הזמרים, כפי שהיה מקובל באופרות עד כה, אלא אפיון הנפש והדגשת רגשות הדמויות באופן ישיר. גם קטעי המקהלה מולחנים באופי פשוט יחסית, שכן הם מייצגים את אנשי הכפר. אפילו הטקסט שלהם כתוב בשפה עממית יחסית. כמו כן, קוולריה רוסטיקנה היא לא חטיבה אחת מתמשכת כפי שיהיו אופרות הווריזמו אחריה, אלא יש בה מקטעים ועצירות בסוף קטעים מובחנים, לדוגמה מקהלת הפסחא הגדולה או האריה של סנטוצה, שבסופן נעצרת המוזיקה באופן מוחלט. מעבר לכך, מסקני אינו נוטש לגמרי את הכתיבה במבנים מסורתיים. בחלק מהמקרים הוא בוחר להשתמש בצורות ׳קלאסיות׳ סגורות. הדוגמאות הבולטות ביותר לכך הן האריה של סנטוצה, שהיא רומנסה במבנה של שלושה חלקים, והדואט המרכזי של סנטוצה וטורידו, אותו בונה מסקני כמעיין רונדו עם הפרעות, כאשר כל חזרה של הנושא הולכת ומתעצמת. כפי שהדמויות כלואות במוסכמות המכבידות של הכפר, הן כעת כלואות ברונדו המיושן המכביד עליהן. בחיבור של המאפיינים הללו ניתן לראות שמסקני אכן יצר זן חדש של אופרה והציב על הבמה יצירה אחרת, שונה מאלה שקדמו לה. קוולריה רוסטיקנה, גם אם איננה אופרת וריזמו ׳פר אקסלנס׳ על כל מאפייניה, היא בהחלט נקודת מפנה באופרה האיטלקית כולה. ערן מרגלית

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 7 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 20:00 | ד' באדר תשפ"ה | 4.3.2025 | ' יום ג | גאלה להב שני מנצח מרתה ארגריץ' פסנתרנית יגאל מלצר חצוצרן פרוקופייב: פתיחה על נושאים עבריים 1 ' שוסטקוביץ': קונצ'רטו לפסנתר מס 2 ' בן חיים: סימפוניה מס 6 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 21:00 | ז' בניסן תשפ"ה | 5.4.2025 | מוצ"ש | קלאסי במוצ"ש 20:00 | י' בניסן תשפ"ה | 8.4.2025 | ' יום ג | השמינייה הקלאסית לאונידס קבקוס מנצח עמנואל אקס פסנתרן 3 ' בטהובן: קונצ'רטו לפסנתר מס 6 ' פרוקופייב: סימפוניה מס 4 ' ק ו נ צ ר ט ל מ נ ו י י ם מ ס חיפה, אודיטוריום חיפה 20:00 | י"א בניסן תשפ"ה | 9.4.2025 | ' יום ד | קלאסית קלה לאונידס קבקוס מנצח עמנואל אקס פסנתרן רון זלקה קלרניתן דניאל מזעקי נגן בסון ר' שטראוס: דואט קונצ'רטינו לקלרינט ולבסון 3 ' בטהובן: קונצ'רטו לפסנתר מס ("יופיטר") 41 ' מוצרט: סימפוניה מס תל אביב, היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, אולם הקונצרטים ע"ש לאוי 14:00 | כ"ז בניסן תשפ"ה | 25.4.2025 | שישי | 14:00־ שישי ב ג'נאנדראה נוזדה מנצח לוקאס וארתור יוסן פסנתרנים באך־רספיגי: שלושה כורלים פולנק: קונצ'רטו לשני פסנתרים 5 ' בטהובן: סימפוניה מס

ה ק ו נ צ ר ט ה ב א 19:00 | כ"ט בניסן תשפ"ה | 27.4.2025 | ' יום א | קלאסית קלה סאנווק קים מנצח לוקאס וארתור יוסן פסנתרנים בטהובן: הפתיחה "קוריולן" מוצרט: קונצ'רטו לשני פסנתרים ("חלומות חורף") 1 ' צ'ייקובסקי: סימפוניה מס הסדרה הקאמרית 17:00 | ימי שבת אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב . בקונצרט ינגנו 2025 במרץ 1־ בסדרה הקאמרית יתקיים ב 6 ' קונצרט מס חברי התזמורת הכנרים יבגניה פיקובסקי, ארי ויליאמסון, סעידה בר לב ולב יומדין, הוויולנים דמיטרי רטוש ומתן נוסימוביץ', והצ'לנים הרן מלצר וליה , מאת שוסטקוביץ', 11 ' פרלוב. הם ינגנו שני קטעים לשמיניית כלי קשת, אופ , מאת אנסקו, ושמינייה במי במול מז'ור 7 ' שמינייה בדו מז'ור לכלי קשת, אופ , מאת מנדלסון. 20 ' לכלי קשת, אופ סדרת פוקוס אולם צוקר, היכל התרבות ע״ש צ׳רלס ברונפמן, תל אביב בסדרת פוקוס - "סיפורו של כינור אחד" - יתקיים ביום ב', 4 ' קונצרט מס . בקונצרט ינגנו חברי התזמורת הכנרות ילנה טישין וליאורה 2025 באפריל 21 אלטשולר, הוויולנית יבגניה אורן והצ'לן דמיטרי גולדרמן. בקונצרט יוצג סיפורו המיוחד של כינור שנבנה על ידי ג'וזפה דלאגליו ונמצא בשימוש של הכנרת ילנה טישין. במהלך הקונצרט יתואר המסע שעבר הכינור דרך יצירות מאת בטהובן, רוסיני, דביסי, פיגובט ועוד. לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת השירות והמכירות של התזמורת *3766 טלפון

לאונרדו סיני מנצח לאונרדו סיני החל את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטוריון לואיג'י קאנפה בססארי, סרדיניה, שם למד נגינה בחצוצרה. הוא המשיך לאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון שם השלים את לימודיו לתואר שני. לאחר מכן למד ניצוח בהולנד, וזכה בפרס הראשון בתחרות שולטי היוקרתית בבודפשט. הופעת הבכורה המקצועית שלו הייתה בבית האופרה של בודפשט, שם ניצח על "הוויליות" ועל המיסה די גלוריה מאת פוצ'יני. בהופעות הבכורה שלו בלומברדיה ניצח על "הסהרורית" מאת בליני, ולאחר מכן חנך את בית האופרה פטרוצלי בבארי בניצוח על "נשף המסכות" והופיע לראשונה בתיאטרו קרלו פליצ'ה בגנואה עם "לה בוהם". ב"מאג'ו מוזיקלי פיורנטינו" ניצח על "לה טרוויאטה". בעונת הקונצרטים הנוכחית הוא מנצח, בין היתר, על "נישואי פיגרו" בטורינו ובלייז', "סטיפליו" (ורדי) בוורונה, "כובע הקש האיטלקי" (נינו רוטה) בלייז', ו"הספר מסביליה" ו"שיקוי האהבה" באופרה הממלכתית של וינה. בעונות קודמות ניצח על מיטב האופרות מאת ורדי, פוצ'יני, דוניצטי ואחרים בהמבורג, ברלין, לייז', סיאול, בודפשט, ציריך, טוקיו, הנובר, דרזדן, פריז, סידני ועוד. זוהי הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית. צילום: ליילה פוצו

מריה תרזה לבה נולדה ברג' ו קלבריה והשלימה את לימודי הזמרה 1987־ שבאיטליה ב בקונסרבטוריון ע"ש פרנצ'סקו צ'ילאה בעיר זכתה בתחרות אוטביו זינו 2013־ הולדתה. ב לזמרה וכן זכתה בפרס חבר השופטים בתחרות העיר בולוניה. 2014־ מאז הופעת הבכורה המוצלחת שלה ב כמימי ב"לה בוהם" מאת פוצ'יני בתיאטרו קרלו פליצ'ה בגנואה, הופיעה במגוון של תפקידים בבתי אופרה רבים, בהם תיאטרו רג'ו בטורינו, האופרה המלכותית של ולוניה בלייז', מעגל התיאטראות הלומברדים, תיאטרו ליריקו בקליארי, תיאטרו קרלו פליצ'ה בגנואה, תיאטרו קומונלה בפירנצה, האופרה של אביניון, תיאטרו ליסאו בברצלונה, דויטשה אופר בברלין והאופרה של דרזדן, כמו גם בטוקיו ובפסטיבל הקיץ במרחצאות קרקלה ברומא. סטפנו לה קולה נולד בטורינו למשפחה סיציליאנית. הוא למד בקונסרבטוריון על שם פייטרו מסקאני בליבורנו ולאחר מכן המשיך את לימודיו עם לוצ'יאנה סרה וקרלו מליצ'יאני. לה קולה זכה בפרס הראשון בתחרות "קולות פוצ'יני" בטורה דל לאגו. אחרי הצלחתו בבתי האופרה האיטלקיים החל את . הופעת 2011 הקריירה הבינלאומית שלו בשנת הבכורה שלו בתיאטרון לה סקאלה, בה גילם את קלאף באופרה "טורנדוט" בניצוחו של ריקרדו שאיי זכתה לשבחי הביקורת. בעקבות הצלחה זו הוזמן שוב ללה סקאלה וגילם את טורידו ב"קוולריה רוסטיקנה" . את תפקידו של קלאף ב"טורנדוט" גילם גם בהופעתו הראשונה בארה"ב באופרה הלירית של שיקאגו. הוא שר בכמה מבתי האופרה החשובים באיטליה, בהם לה סקאלה, האופרה של רומא, תיאטרון סן קרלו ולה פניצ'ה. הוא הופיע בבית האופרה של וינה, בדויטשה אופר והאופרה הממלכתית בברלין, באופרה הממלכתית של בוואריה במינכן, בתיאטרון ליסאו בברצלונה, באופרה הלאומית ההולנדית, האופרה הממלכתית של המבורג ועוד. זוהי הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית. מריה תרזה לבה סופרן (סנטוצה) סטפנו לה קולה טנור (טורידו) צילום: אליזבתה בלו צילום: מסימו ססטיני

הבריטון האיטלקי קלאודיו זגורה הוא מזמרי האופרה הבולטים בימינו ברפרטואר האופרות של ורדי, פוצ'יני ואופרות הווריזמו. זגורה, יליד פוליה, החל ללמוד זמרה בעיר לצ'ה אצל זמרת הסופרן מריה מאזוטה. לאחר זכייתו בתחרות ” בבריסל, Voci Verdiane“ האופרה היוקרתית , הופעת הבכורה שלו כשרפלס ב"מאדאם 2006 בטרפליי" בתיאטרון לה סקאלה תחת ניצוחו של מיונג-וון צ'ונג לא איחרה לבוא. מאז הוא הופיע בבתי האופרה היוקרתיים בעולם, בהם בית האופרה המלכותית קובנט גארדן, מטרופוליטן אופרה ניו יורק, האופרה הממלכתית של וינה, האופרה של פריז, האופרה הממלכתית של בוואריה, בית האופרה של סידני, התיאטרון הלאומי החדש של טוקיו, פסטיבל לה קורוניה, בית האופרה בפאלם ביץ' ופסטיבל סבונלינה. הוא שר בקביעות בבתי האופרה המובילים באיטליה, לרבות לה סקאלה במילנו, תיאטרו לה פניצ'ה בוונציה, תיאטרו סן קרלו בנפולי, תיאטרו רג'יו בפארמה ותיאטרו קרלו פליצ'ה בגנואה. זוהי הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית הישראלית. הזמרת הישראלית־בלגית ענת צ'רני היא סולנית באופרה הישראלית. היא למדה בביה"ס ע"ש בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב והייתה חברה בתכנית מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית. התפקידים אותם שרה צ'רני באופרה הישראלית כוללים את דורבלה ב"כך עושות כולן" וצרלינה ב"דון ג'ובאני" מאת מוצרט, הרמיה ב"חלום ליל קיץ" מאת בריטן, דידו ב"דידו ואניאס" מאת פרסל ועוד רבים. היא הופיעה כסולנית עם כל התזמורות הגדולות בארץ, בהן הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים. ענת הגיע לגמר בתחרות צ'סטי לשירת אופרות ) וזכתה במלגות ברקוביץ', בסר 2015( בארוק . כמו כן זכתה בתחרות רוזנבלום לאמנויות IVAI- ו .)2022( הבמה בהופעת הבכורה שלה באירופה שרה את תפקיד הנסיך ב"סינדרלה" מאת מסנה בבית האופרה של ). בעונות שלאחר מכן היא שרה 2017( פרייבורג בתפקיד סיבל ב"פאוסט" מאת גונו באופרה של סנט גאלן ודריאדה ב"אריאדנה בנקסוס" מאת ריכרד שטראוס באופרה של זלצבורג. קלאודיו זגורה בריטון (אלפיו) ענת צ'רני מצו־סופרן (לולה) צילום: מרקו ביגוטי צילום: מיכאל פביה

זמרת הקונטראלט רונה שרירא היא בוגרת מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית. היא בוגרת בית הספר למוזיקה על שם בוכמן־מהטה, שם סיימה את לימודיה במגמה הדו־חוגית לביצוע ווקאלי ומוזיקולוגיה, בהדרכתה של פרופסור תמר רחום-רוט, עימה היא לומדת כיום. הרפרטואר האופראי העשיר של רונה כולל תפקידים כגון: הנסיכה ב"הנזירה אנג'ליקה" (פוצ' יני), פיליפיבנה ב" יבגני אונייגין " (צ'ייקובסקי), באבא ב"המדיום" (מנוטי), יאז'יבבה ב"רוסלקה" (דבוז'ק), סוזוקי ב"מדאם באטרפליי" (פוצ'יני), האם ז'אן ב"הדיאלוגים של הכרמליטיות" (פולנק) ועוד. רונה הופיעה ברפרטואר קונצרטי מגוון על במות בארץ ובעולם: "רפסודיה לאלט" (ברהמס), "אליהו" (מנדלסון), "לילות קיץ" (ברליוז), "שירי מות ילדים" (מהלר), ו"גלוריה" (ויוולדי). Common Ground היא השתתפה בפרויקט , יוזמה של מרכז המהקלה הבינלאומי Voices ע"ש אריק אריקסון, שמטרתו לקדם יצירה משותפת בין זמרים ממדינות ודתות שונות. רונה זכתה בתחרויות האביב בזמרה, והגיעה . היא זכתה במלגות Vincero לגמר תחרות רבות בהן מלגת קרן התרבות אמריקה־ישראל ומלגת קרן רונן. זוהי הופעתה הראושנה עם הפילהרמונית הישראלית. שירית לי וייס, ילידת ישראל, היא המנהלת האמנותית של מיתר אופרה סטודיו, שם ביימה הפקות רבות כגון "דון ג'ובאני" ו"חסדו של טיטוס" (מוצרט), "הנזירה אנג'ליקה" (פוצ'יני) ועוד. היא מביימת אופרות ומחזות זמר עבור רוב התזמורות, האקדמיות והפסטיבלים בישראל. שירית לי וייס ביימה את "קנדיד" (ברנשטין) בפילהרמונית הישראלית, "פיירו הסהרורי" (שנברג), "שירים לעמליה" ואת מחזות הזמר "גרטה והמירוץ לחלל", "גולדי חזיות" ו"משיח עכשיו". באופרה הישראלית ביימה את "המדיום" (מנוטי), טירתו של כחול הזקן (ברטוק), "החטיפה מן ההרמון" (מוצרט) לפסטיבל עכו, "אמהות" (זבה) ו"מה עושות האיילות". היא גם יצרה את ההפקות של הרקוויאם של מוצרט ו"חנוך לוין – האופרה". רונה שרירא קונראלט (לוצ'יה) שירית לי וייס במאית צילום: אורי אלקיים צילום: יוסי צווקר

מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ' מקהלת האופרה הישראלית משתתפת באופן קבוע בהפקות האופרה הישראלית ושרה רפרטואר אופראי מגוון הנע מאופרות מתקופת הבארוק (הנדל) דרך הקלאסיקה האופראית (מוצרט, ורדי ופוצ’יני) ועד לאופרות מודרניות (ינאצ’ק, שוסטקוביץ’ ובריטן) ואופרות ישראליות בבכורה עולמית ("אלפא ואומגה" מאת גיל שוחט, "יוסף" מאת יוסף טל, "מסע אל תום האלף" מאת יוסף ברנדשווילי). המקהלה הופיעה גם בחוץ לארץ בסיורי האופרה הישראלית לברלין (שיקוי האהבה), פסטיבל סבונלינה בפינלנד (שיקוי האהבה), ויסבאדן (לה טרוויאטה, טוסקה), רומא (מסע אל תום האלף) ועוד. המקהלה מופיעה גם ברפרטואר אופראי ווקאלי מגוון עם רוב התזמורות בארץ כולל הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה ותזמורת סימפונט רעננה. כמו כן הופיעה המקהלה בקונצרטי א־קפלה ברחבי הארץ. המקהלה הופיעה תחת שרביטם של מנצחים כגון ולרי גרגייב, דן אטינגר, דניאל אורן, גארי ברתיני, מאוריציו בניני, זובין מהטה, קורט מזור, פרדריק שאזלן, אלברטו זדה, גבריאל פרו, דייויד שטרן, אשר פיש, יוליוס רודל ועוד רבים. מנצח תזמורת ומקהלה, נולד בישראל. בוגר לימודי ניצוח בביה"ס למוזיקה ע"ש איתי ברקוביץ', בוכמן־מהטה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זכה בפרס היוקרתי למנצח מקהלה ע"ש גארי ברתיני, במלגת עידוד למנצחים צעירים מטעם משרד התרבות והספורט ובמלגות הצטיינות מטעם בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן־מהטה. , ניצח 2024־ כיום, איתי הוא מנצח מקהלת האופרה הישראלית ועוזר מנצח בהפקות האופרה. ב באופרה הישראלית על הפקת "שיקוי האהבה" (דוניצטי). בנוסף, הוא עוזר מנצח במקהלת זמרי קולגיום תל אביב. איתי היה המנהל המוזיקלי והמנצח של אנסמבל זמרי המדריגל, המקהלה הקאמרית CommonGround הישראלית טבעון, ומקהלת הנשים ווקליזה. היה ממייסדי המקהלה הבינלאומי .IMVAJ ושותף בהובלתה. היה חבר סגל בקורס האופרה הבינלאומי Voices איתי ניצח ושיתף פעולה עם רבות מהתזמורות החשובות בארץ, כולל הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון־לציון, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית חיפה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע ותזמורת בארוקדה.

ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ע ד ה ב י ת המפגש הארצי הראשון לנגות ונגני קונטרבס לזכרה של רותי גוטסמן – תראו מה היה שם! חדש בספריית הפילהרמונית לילדים באתר – "תמונות בתערוכה" לצפייה ישירה! הצטרפו ללהב שני ולתזמורת עם הקלאסיקה היפהפייה של מוסורגסקי-ראוול למסע בין ציורים שהופכים לצלילים!

חצוצרות, כינורות, ותופים מכל הסוגים, מנג ־ נים יחד ולחוד ביצירה האהובה שלבנג'מין בריטן "המדריך לתזמורת לבני הנעורים",שסחפה דורות של ילדים מכל רחבי העולם וגרמה להם להתאהב במוזיקה קלאסית. קרנבל החיות של סן-סאנס עם גורי אלפי ולהב שני לצפייה ישירה!

מ נ ה ל מ ו ז י ק ל י ל ה ב ש נ י ה פ י ל ה ר מ ו נ י ת ה י ש ר א ל י ת 2 0 2 4 - 2 5 תש פ" ה | ח ב ר י ה ת ז מ ו ר ת כינור ראשון ♦ דומיטרו פוצ׳יטרי נגן ראשי• כיסא בלנש ויעקב זילברשץ איליה קונובלוב נגן ראשי• סעידה בר לב משנה לנגן ראשי פולינה יהודין משנה לנגן ראשי בפועל כיסא סר הארי וליידי יהודית סולומון דניאל אייזנשטד גנדי גורביץ אדלינה גרודסקי אנה זיגרייך ילנה טישין כיסא קלייר ואלברט שוסלר ז"ל לב יומדין שרון כהן כיסא רבקה סקר ועוזי צוקר אלאונורה לוצקי בעילום שם סולומון מרקמן שי נקש דרורית פלק ניצן קאנטי כיסא רנה ובוב דרייק אנדריי קוזנצוב גלעד ריבקין כיסא נכדיה של סנדי קולינס נאסיף פרנסיס תכנית אקדמי כינור שני ארי וילאמסון* יבגניה פיקובסקי* אמנון פלק** יוקי אישיזקה ליאורה אלטשולר אלינה בויארקינה שמואל גלזר אלכסנדר דוברינסקי אנה דולוב כיסא יאנה פרידמן הדר כהן כיסא רחל וליאון קופלר טומוקו מלכין אסף מעוז כיסא פרנסואז ודויד וינטון סיון מעיני כיסא מייקל ופלישה קריסטל מריאנה פובולוצקי כיסא אווה ועזרא מרקוס אביטל שטיינר טונה אולגה שטרן אלבטינה רחמנינה תכנית אקדמי ויולה מרים הרטמן* כיסא רות וראובן שריפט דמיטרי רטוש* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג אמיר ון דר האל** יבגניה אורן בעילום שם לטם ביידר בן אהרן ישעיהו גינזבורג יונתן גרטנר כיסא מארק ולידיה לאואר סופיה לבד קלרה נוסוביצקי מתן נוסימוביץ׳ כיסא ג'ון פורטר ולדיסלב קרסנוב גילי רדיין־שדה כיסא רנה גלימיר הורטיג ענבר שגב סוסר תכנית אקדמי צ׳לו הרן מלצר* כיסא קרן אננברג ליה פרלוב* גל ניסקה** כיסא רינה מאייר דמיטרי גולדרמן כיסא רות זיגלר ז"ל לינור כץ כיסא סמדר ודוד כהן קיריל מיכנובסקי כיסא משפחת גרהם אנריקא מלץ כיסא מירתה ופרד שאול פליקס נמירובסקי כיסא קרן לזרוס יעקב קשין כיסא אודרי ומייקל דנגור תמר דויטש תכנית אקדמי קונטרבס ניר קומפורטי** בראד אניס הסינקופטורים של ויינטראוב ♦ אורי ארבל כיסא יוסי חכמי עמרי וינברגר כיסא פרלה וקרלוס חיניץ נועם מסריק כיסא אריאל ושלמה מרקל דוד סגל קיריל סובולב נמרוד קלינג נבל סופי באירד-דניאל* חליל גי אשד* כיסא רושל ודייויד א' הירש תומר עמרני* בועז מאירוביץ׳ כיסא אדם, תמרה, ושרונה קרני כהן ליאור איתן כיסא מיכאל ואנג'לה סורקין פיקולו ליאור איתן אבוב ליאור מישל וירוט* דודו כרמל* כיסא משפחת מרילין וזיגי ז״ל צירינג דמיטרי מלכין כיסא אנג'לה וריצ'רד קמבר תמר נרקיס-מלצר כיסא מריו א' אדלר קרן אנגלית דמיטרי מלכין

Made with FlippingBook

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==