Cavaleria Rusticana Digital Program

קוולריה רוסטיקנה אופרה בבימוי חלקי ליברית מאת ג'ובאני טרג'וני טוצטי ביצוע ראשון בפילהרמונית )1945-1863( פייטרו מסקני דקות 80־ כ פייטרו מסקני כתב את האופרה "קוולריה רוסטיקנה" ("אבירות כפרית") לפי סיפור ומחזה מאת ג׳ובאני ורגה, העוסק באנשים פשוטים בכפר סיציליאני בחג הפסחא. בן הכפר הצעיר טורידו שב לביתו לאחר שירות צבאי. בחזרתו, הוא מגלה שלולה, מי שהייתה ארוסתו, התחתנה בינתיים עם אלפיו העגלון. טורידו מחזר אחרי סנטוצה שמאוהבת בו ונכנס למערכת יחסים עמה, אבל חוזר להיפגש עם לולה מאחורי גבו של בעלה. כשסנטוצה מגלה את הרומן היא מתעמתת עם טורידו מחוץ לכנסייה אך הוא מתעלם ממנה. ברגע של קנאה היא מספרת לאלפיו על הרומן של טורידו ולולה. מהר מאוד היא מבינה שעשתה טעות מרה ורצה לשתף את אמו של טורידו, לוצ׳יה, המשמשת משענת עבורה, אבל זה מאוחר מדי. לאחר שהתעמתו, טורידו מזמין את אלפיו לדו־קרב. הוא נפרד מאימו ומבקש ממנה שתשמור על סנטוצה במידה ויפסיד. הנשים המודאגות מחכות לדעת את תוצאות הדו־קרב עד ששומעות צעקה המגלה להן שטורידו נהרג. מסקני צפה במחזה של ורגה ומייד הרגיש שהסיפור יכול להוות בסיס טוב לאופרה. בעודו עובד על אופרה אחרת, הוא שמע על תחרות לכתיבת אופרות קצרות של בית ההוצאה לאור הרומאי סונדזוניו והחליט, בעידודו של פוצ׳יני, להתקדם עם העבודה על אופרה קצרה. מסקני לא היה בטוח בטיבה של האופרה ורק בזכות התושייה של אשתו נכנסה האופרה ברגע האחרון אל התחרות. האופרה זכתה בתחרות, הפכה לסנסציה ומייד החלה להיות מבוצעת ברחבי אירופה והעולם. ) נתפשת בעייני 1890( קוולריה רוסטיקנה רבים כאופרת הווריזמו הראשונה, אם כי יש הטוענים שאופרת הווריזמו הראשונה היא ) או אפילו "לה 1875( בכלל "כרמן" של ביזה ), שתי אופרות 1853( טרוויאטה" של ורדי שבמרכזן נשים שקוראות תיגר על המוסכמות החברתיות שכולאות אותן ושעלילותיהן עוסקות באנשים ׳רגילים׳ בני התקופה. וריזמו הוא זרם אומנותי אשר שמו נגזר מהמילה ׳אמת׳ ) באיטלקית. הווריזמו האיטלקי הוא verita( גלגול של הנטורליזם הצרפתי, שעיקרו מעבר מכתיבה על נושאים גדולים ומיתיים ושאלות פילוסופיות לכתיבה על אנשים ׳רגילים׳ וחיי היומיום. אמיל זולא, שהיה ממובילי התנועה בצרפת הגדיר זאת כך: ״העניין הוא כבר לא בהמצאת סיפורים מסובכים או מקרים דרמטיים יוצאי דופן שידהימו את הקורא; העניין הוא בתיעוד אירועים אנושיים. כל אדם מקרי הוא גיבור מעניין מספיק - אם נבחן אותו מקרוב, בוודאי נמצא אצלו דרמה אנושית העוסקת ברגשות ותשוקות״. גישה זו נמצאת במרכזו של הווריזמו המוזיקלי. ברגע שעלילות כאלו החלו לעמוד במרכז האופרות החל תהליך תגובה מוזיקלי שמשך את המלחינים אל עבר סגנון הלחנה חדש. הווריזמו המוזיקלי שם דגש על הדרמה, הרגשות, והטקסט, ולא רק על מלודיות, יפות ככל שיהיו, ועל היכולות הקוליות של הסולנים. הסגנון החדש ביקש ליצור אופרה המתקרבת בצורתה אל מבנה טבעי של טקסט דרמטי, דרך כתיבה מתמשכת במקום כתיבה בצורות מוזיקליות סגורות כפי שהיה נהוג עד אז. מלחיני הווריזמו חילקו את האופרות שלהם למערכות שלמות ולא ל׳נאמברים׳ וקטעים מובחנים כמו אריות, דואטים, קטעי מקהלה ועוד. בחלק מהמקרים אין אף לא עצירה אחת מתחילת מערכה ועד סופה. ברוב המקרים, אופרות הווריזמו מתרחשות

RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==