המדריך לסימפוניה טורנגלילה

דמיינו לרגע פסקול של סרט, קונצ’רטו מרהיב לפסנתר, פיצוץ מוזיקלי-קוסמי של סאונדים ומקצבים, כלי אלקטרוני שנשמע כמו מדע בדיוני, ורעיונות מעולם הסנסקריט. מצליחים לדמיין? אתם אולי בחצי הדרך לחוות את אחת היצירות המטורפות והמפתיעות של המלחין הצרפתי אוליביה מסיאן

כמו בכל היצירות של מסיאן, יש בטורנגלילה ממד אקספרימנטלי המבטא את החיפוש של מסיאן אחר חופש, פריצה מהעולם המוכר אל העולם שמעבר. אבל למרות הדימוי האוונגרדי, טורנגלילה היא יצירה קומוניקטיבית ומרשימה שאפשר להיסחף לתוכה גם בהאזנה ראשונה (עם קצת הכנה לפני). בפרק החמישי למשל, שנקרא “חדוות דם הכוכבים”, מסיאן השתמש באלמנטים מעולם הג’אז ויצר אווירה כמעט מחזמרית. בסימפוניה קיימת גם השראה אימפרסיוניסטית שמסיאן ספג מבני זמנו דוגמת דביסי, לצד ריתמיקה פראית שמזכירה את סטרווינסקי.

כל הביטויים האמנותיים הללו מתגבשים לכדי ה”טורנגלילה” – כוח החיים המופשט שעומד בבסיס הרעיוני של היצירה, שקיימים בו ניגודים קיצוניים ומתח תמידי בין אהבה אנושית, חייתית, גשמית, ובין אהבה אידיאליסטית, רכה, שמימית. אינסוף מבקרי מוזיקה ופובליציסטים ניסו לתאר ולהסביר את היצירה יוצאת הדופן הזו, כולל מסיאן עצמו שתיאר אותה כ”שיר אהבה, המנון לחדווה. זו שמחה שהיא על-אנושית, מהממת, מעוורת, בלתי מוגבלת”.  אבל הכי טוב, זה פשוט לחוות את זה בעצמך.

אזינו לטורנגלילה: וסיטלי פטרנקו מנצח על תזמורת הנוער הלאומית

מה היא סימפוניה טורנגלילה?
סימפוניה טורנגלילה נכתבה על ידי המלחין, נגן העוגב, והמורה הצרפתי אוליביה מסיאן בין השנים 1946-1948. זו סימפוניה אדירת ממדים וארוכה, מבטאת היטב את המשיכה של מסיאן לאירועי ענק מוזיקליים שמנסים לצאת מגבולות העולם הגשמי אל הרוחני, השמימי. טורנגלילה היא בעלת 10 פרקים, וכתובה לתזמורת ענקית המונה בין 100-110 נגנים, וחטיבת כלי מקלדת יוצאת דופן.

היצירה הוזמנה ממסיאן על ידי המנצח האגדי סרגיי קוסביצקי עבור התזמורת הסימפונית של בוסטון, אבל מי שניצח בסוף על הופעת הבכורה היה דווקא בן טיפוחיו של קוסביצקי, לאונרד ברנשטין הצעיר, שהיה אז בן 30 בלבד. מסיאן קיבל השראה לכתיבת הסימפוניה מהמיתוס על טריסטן ואיזולדה, והיצירה מדברת למעשה על אהבה – אנושית, פיזית, רוחנית. כמו ביצירות אחרות שלו, גם בטורנגלילה מסיאן שואף להגיע לאקסטזה דרך החוויה המוזיקלית, ולהתקרב להוויה טרנסצנדנטלית, אלוהית.

מה משמעות השם טורנגלילה?
מסיאן הסביר את המילה טורנגלילה כשילוב של שני מונחים בסנסקריט: טורנגה – זמן שחולף או זורם, תנועה או קצב; לילה – אהבה קוסמית הקשורה במעשה בריאה, הרס, ובניה מחדש, משחק החיים והמוות. מסיאן תאר את הסימפוניה שלו כ”שיר אהבה, המנון של שמחה”, תיאור שזכה להרחבה על ידי הביוגרף שלו, רוברט ג’ונסון: “שמחה על-אנושית ואהבה פתאלית שלא ניתן לסרב לה, שמתעלות מעל הכל והופכות כל מה שמחוץ להן למיותר. זהו ציור מוזיקלי ענק מימדים, המאפשר הצצה אל עולם חלומות סוריאליסטי בו אהבה ומוות, כאב ואקסטזה חיים ביחד בקונטרסט אדיר”.

אילו כלים מיוחדים יש בטורנגלילה?
בתזמורת של מסיאן יש כמעט כל כלי שאפשר לדמיין, וגם כאלה שלא. אל כלי התזמורת המסורתיים מצטרפת מחלקת כלי הקשה מגוונת עם כלים שנותנים גוון אתני דוגמת פעמון טורקי, תוף מרים, תופי טמטם ועוד. מסיאן ממשיך להעשיר את פלטת הצבעים התזמורתית עם קבוצת כלי מקלדת מפוארת, ופסנתר עם תפקיד סולני תובעני (שיבצע סטיבן אוזבורן). את התפקיד הזה מסיאן כתב עבור הפסנתרנית איבון לוריו, שהפכה אחר כך לאשתו. אליה מצטרפים צ’לסטה, וכלי מיוחד שנקרא אונד מרטינו (Ondes Martenot).

השילוב של כל הכלים יוצאי הדופן הללו יוצר מצלול שמזכיר הרכב גמלאן אינדונזי, שמחזק את הסאונד המזרחי שמאפיין את טורנגלילה. מסיאן נחשף לתזמורת גמלאן בפריז בשנת 1931 ונשאב לעולם של מוזיקה מן המזרח, ומוזיקה הודית במיוחד. הוא השתמש בסולמות מזרחיים כמו סולם פנטטוני (שמאפיין מוזיקה סינית ויפנית), וחקר את תבניות הקצב המתמטיות הייחודיות של המוזיקה ההודית.

מה זה אונד-מרטנו?
אחד הכלים האלקטרוניים הראשונים, האונד מרטנו הומצא על ידי מוריס מרטנו בשנת 1920. הצליל נוצר על ידי מנגנון אלקטרוני שיוצר גלי קול ארוכים ומרווחים, בתוספת של מקלדת המאפשרת משחק עם גובה הצלילים. מסיאן אהב את הכלי מאד, ואמר שהוא בולט במיוחד כשהוא מצטרף לתזמורת ברגעי שיא דינמיים ודרמטיים, אז הוא “שולט בפורטיסימו עם הצליל גבוה ואקספרסיבי במיוחד”.

מסיאן משתמש במרטנו גם ברגעים ליריים יותר, בהם הוא מעניק גוון מתוק וקטיפתי, מביע את התפיסה של מסיאן שהרוח האלוהית שורה על כל היבטי החיים. אם הסאונד של המרטנו נשמע לכם מוכר, יתכן שהצליל שלו מוכר לכם מהשירים של להקת “רדיוהד”, שהשימוש המרובה שלה בו מאז הקלטות המופת המוקדמות שלה ועד היום הפך אותו לחלק בלתי נפרד מהסאונד המובהק שלה.

צפו בנגנית האונד-מרטנו ססיל לרטיגו, שתנגן בקונצרט

מי היה אוליביה מסיאן?
כפי שכבר הבנתם, מסיאן היה טיפוס אקסצנטרי למדי. עם אבא פרופסור לספרות ואמא משוררת, הוא נועד לסגנון חיים בוהמייני ואקלקטי. החל מתיאטרון בובות שייקספירי שהוא יצר כשהיה בן 8 בלבד, וכלה בכתיבת יצירות בסדר גודל אפי כל כך עד שכמעט בלתי אפשרי לבצע אותם – מסיאן הלך בעקבות הקול הפנימי שלו לאורך כל חייו. בגיל 11 הוא התקבל לקונסרבטוריון של פריז שם למד עם מורים רבים, ביניהם נגן העוגב מרסל דופרה.

מסיאן התאהב בעוגב, ומעבר לכך שהיה נגן עוגב מפורסם כל חייו, הוא המלחין שתרם הכי הרבה יצירות לרפרטואר העוגב מאז באך. למסיאן היו עוד כמה תשוקות שמצאו את דרכן לתוך יצירתו, כמו למשל האהבה שלו לציפורים שהובילה אותו לאסוף אלפי הקלטות של ציוץ ציפורים והתמחות בזיהוי שלהן לפי קולותיהן. בהרבה מיצירותיו של מסיאן אפשר לזהות מצלולים המדמים ציוץ ציפורים, והוא אף הקדיש כמה יצירות לנושא זה, כמו למשל “קטלוג הציפורים” לפסנתר סולו.

אבל הכוח המניע הגדול ביותר בחייו ויצירתו של מסיאן היה ללא ספק האמונה הקתולית שלו, גם אותה הוא גילה בגיל צעיר. הוא כתב יצירות רבות בהשראה דתית, כמו למשל מחזור ענק לפסנתר סולו שנקרא “20 מבטים על ישו התינוק”, וגם אחת היצירות החשובות ביותר שלו, “הרביעייה לאחרית הימים” אותה כתב בזמן שהותו בכלא הגרמני בזמן מלחמת העולם השניה.

כמה פרקים יש לטורנגלילה?
מסיאן חילק את הסימפוניה לעשרה פרקים, כאשר הפרק הפותח והפרק הסוגר מתפקדים כמעין מסגרת לשלוש חטיבות עיקריות: החלק הראשון המורכב משני פרקים נקרא “המנון לאהבה”, החלק השני הכולל שלושה פרקים נקרא “טורנגלילה”, והחטיבה השלישית כוללת שלושה פרקים נוספים אשר לכל אחד שם משלו. דרך כל המבנה המונומנטלי הזה, עוברים כחוט השני ארבעה מוטיבים מוזיקליים שמסיאן קרא להם “נושאים מעגליים”.

למה לא מבצעים אותה הרבה?
ביצוע של סימפוניה טורנגלילה הוא עניין מורכב מבחינה לוגיסטית, כלכלית ומוזיקלית. מדובר בכל כך הרבה נגנים, כלים יוצאי דופן שצריך להביא במיוחד, יחד עם עבודה מדוקדקת של המנצח עם התזמורת, עבודה שדורשת שעות רבות של חזרות. לא רבות התזמורות שמוכנות לקחת על עצמן אתגר שכזה! ולכן כאשר ביצוע של סימפוניה טורנגלילה אכן מתרחש, מדובר באירוע מוזיקלי שלא כדאי להחמיץ.