מכלול הסונטות של בטהובן לפסנתר ולכינור
חלק 3 - פילהרמונית FEST
חלק 3 - פילהרמונית FEST
סונטה מס' 5, אופ' 24
סונטה מס' 10, אופ' 96
סונטה מס' 9, אופ' 47
בטהובן כתב עשר סונטות לפסנתר ולכינור בין השנים 1812-1797, והן ללא ספק מהמשובחות שברפרטואר הקאמרי לשני הכלים. הוא היה פסנתרן מוביל בזמנו ואת הכינור הכיר לעומק בעיקר בזכות הכנרים המובילים בזמנו שאיתם התרועע.
אחד הכנרים האלה היה רודולף קרויצר, שאיתו נפגש בטהובן ב-1796, מפגש שהצית את הניצוץ לכתיבת שלוש הסונטות הראשונות לכינור ופסנתר אופ’ 12. עד מהרה הגיעו בעקבותיהן שבע נוספות.
יצירות אלו, מהראשונה ועד העשירית, מלאות חן, אלגנטיות, הומור ועומק רגשי. ניתן לשמוע בהן את השילוב המיוחד בין סגנון הקלאסיקה הווינאית, בפרט זה של מוצרט וסליירי, לבין הכתיבה האישית והייחודית של בטהובן, הצופה אל הרומנטיקה.
בשלושה קונצרטים, ערב אחרי ערב, ינגנו הכנר מארק בוצ’קוב ומאו פוג’יטה את מכלול הסונטות, ובהן סונטה מס’ 5 (“האביב”) וסונטה מס’ 9 (“קרויצר”) האהובות, לצד סונטות מוכרות פחות, אבל לא פחות איכותיות.