החמישית של בטהובן בקונצרט אינטרמצו

להב שני והנהלת התזמורת גאים לתת את הבמה למנצח הצעיר רתם ניר, שעובד עם התזמורת בשנים האחרונות. ניר יחליף את מאסטרו כריסטוף אשנבך, שנאלץ לבטל מסיבות אישיות את השתתפותו בקונצרטים החל מיום ראשון הקרוב, ה-2 ביוני ועד ה-8 ביוני. תכנית הקונצרט נשארה ללא שינוי.

קשה לחשוב על מוטיב מוזיקלי מפורסם יותר מזה הפותח את הסימפוניה החמישית של בטהובן. בעלות הברית השתמשו בו כסמל הניצחון שלהם במלחמת העולם השנייה (כי המקצב שלה מסמל את האות “V” בקוד מורס); הוא הושמע בחלל החיצון על גבי ספינת החלל של חברת התקליטים גולדן רקורדס; הוא הופיע בפסקול של סרטים, קיבל גרסאות כיסוי בסגנון דיסקו,
פופ והיפ-הופ, ואפילו הופיע באות הפתיחה של תוכנית הטלוויזיה הפופולרית “השופטת ג’ודי”. ההופעות בתרבות הפופולרית הוסיפו רבדים של משמעות להבנה ולהערכה שלנו את היצירה המונומנטלית הזו, והפכו את בטהובן לסלבריטי.  אבל יתכן שבמקביל הן גם השכיחו מאיתנו את העובדה שבעת כתיבתה, הסימפוניה החמישית הדהימה את הקהל בתעוזה ובחתרנות שלה, ושינתה באופן עמוק את עולם המוזיקה הקלאסית. החמישית של בטהובן היתה “הפעם הראשונה” בהרבה מובנים, אבל יותר מכל דבר אחר, זו היתה הפעם הראשונה שמוזיקה צללה בכזו מיידיות וכזו אינטנסיביות אל תוך עולם של סערה רגשית חסרת מעצורים. בטהובן כתב את הסימפוני בעיצומן של מהפכות סוערות, אישיות ופוליטיות, ובסימפוניה החמישית הוא מתעמת עם כולן ויוצא חזרה אל העולם עם אור גדול של ניצחון. באמצעות מוטיב פשוט של ארבעה צלילים, בטהובן מצליח לבנות ארכיטקטורה מוזיקלית מפוארת בת ארבעה פרקים, שחוץ מהיותה מופת של מיומנות קומפוזיטורית, היא מצליחה לגעת במהות של מאבק והתעלות הכוח האנושי. וזו כנראה הסיבה, שהיא הפכה לפיסת המוזיקה המפורסמת ביותר בכל הזמנים.