התוכנית
-
01
בטהובן
קונצ'רטו לפסנתר מס' 5 ("הקיסר")
-
הפסקה -
02
אבנר דורמן
שיחות על האהבה
יואל לוי והפסנתרן המבטיח יואב לבנון עם הקונצ’רטו החמישי והאחרון של בטהובן, “הקיסר” בו בטהובן מותח את גבולות הז’אנר ומניח את אבן היסוד להולדת הקונצ’רטו הרומנטי. חציו השני של הקונצרט, ינצח לוי על “שיחות על אהבה” של אבנר דורמן, יצירה מפוארת בעלת אופי ליטורגי, המבוססת על פיוטים פילוסופיים מהמסורת היהודית
בטהובן: קונצ’רטו מס’ 5 לפסנתר, “הקיסר”
הבכורה של הקונצ’רטו החמישי של בטהובן לפסנתר התקיימה בוינה, שנת 1812. הקונצרט התקיים תחת הכותרת הצנועה “אגודת הנשים האצילות למען צדקה עבור הטוב והיעיל”, ובתכניתו נכללו מבחר שירים פופולריים ומבצעים מקומיים. קונצ’רטו רציני ומונומנטלי כמו החמישי של בטהובן בוודאי בלט בשונותו בתוך תוכנית שכזו, וקל לדמיין מדוע הוא לא נחל הצלחה גדולה באותו ערב. הבכורה של הקונצ’רטו בלייפציג לעומת זאת, היתה מוצלחת הרבה יותר, והקונצ’רטו זכה לתיאור “אחד הקונצ’רטי המקוריים, מלאי הדמיון והאפקטיביים ביותר בכל הזמנים” מפי אחד המבקרים. מבקר אף ציין את היותו של הקונצ’רטו קשה לנגינה, ויש להוסיף שהוא היה גם קשה לכתיבה. הפלישה של הצרפתים לאוסטריה בשנת 1809 השפיעה עמוקת על מצב רוחו ההפכפך גם כך של בטהובן, ועל הלך הרוח הלאומי כולו. “המצב השפיע עלי פיזית ונפשית גם יחד” כתב בטהובן למוציא לאור שלו בלייפציג. “אני חש שסביבי אין דבר מלבד תופים, תותחים, גברים, וסבל מכל הסוגים”. במהלך השנתיים הבאות בטהובן שקד על כתיבת הקיסר ואף הצליח לסיים אותו בין הפגזה להפגזה, בעודו תופס מחסה במרתף בבית אחיו. עם ביצוע הבכורה של הקונצ’רטו הוא נאלץ לחכות עוד כמה שנים.
אבנר דורמן: שיחות על אהבה
אבנר דורמן קרא לראשונה את “שיחות על אהבה” של אברבנאל בסוף שנות העשרה שלו, והתאהב. “סבא שלי תרגם את הספר מאיטלקית לעברית” הוא מספר, ומוסיף כי “הספר הזה כל כך פואטי, עמוק ורוחני. הוא מנסה לענות על כמה שאלות פילוסופיות קיומיות כמו מה זו אהבה? מהו אושר? מתי נוצר היקום?”. בשנת 2014 הוא כתב יצירה בהשראת הספר ותחת אותה כותרת, עם טקסטים של שלמה אבן גבירול, רבי אהרון פרץ, ציטוטים מהתנ”ך ועוד. היצירה כתובה למקהלה והרכב תזמורתי מעניין הכולל גם אקורדיון, פסנתר, סקסופון, וחיבה עשירה של כלי הקשה. התזמורת העשירה יחד עם המקהלה והטקסטים בעלי הגוון התנ”כי, יוצרים שילוב מרתק בין מצלול ליטורגי מפואר לגוון כמעט חזני. המוזיקה של דורמן מאופיינת בתחכום ומיומנות החיים לצד נגישות ותקשורתיות. הטקסט האמוציונאלי בא לידי ביטוי במוזיקה מלאת הבעה ועזת אופי, מתוזמרת להפליא עם השפעות ניכרות של המלחינים הסימפוניים הגדולים של ראשית המאה ה- 20, דוגמת סטרווינסקי וברטוק.
כמו הספר, גם היצירה כתובה בשלושה, כאשר החלק הראשון מתמקד באהבה רומנטית ותשוקה.
היצירה נפתחת עם ציטוט קישוטי בלטינית מהמשפט הראשון בספר: “להכיר אותך, סופיה, גורם לי להרגיש אהבה ותשוקה”. דורמן משתמש בפרק הזה באקורדיון כדמות המבטאת כמיהה וערגה, משמיעה את קולה עם מלודיה פשוטה. האקורדיון ממשיך את תפקידו החשוב לאורך כל היצירה, כאשר הוא מגיב לטקסטים המושרים בקולו הייחודי. מקהלת הגברים מבטאת את התשוקה הגברית דרך ציטוטים שמובילים את המוזיקה לסערה גוברת, “לאורך היום כולו, אהבתך גורמת לי לחולי”. הנשים עונות “בשמחה אתן עצמי לך לנצח” והם מתאחדים לבסוף באהבתם בשירה משותפת.
הקיסר, כמו יצירות רבות אחרות של בטהובן, הקדים את זמנו בוירטואוזיות הפסנתרנית שהוא דורש, בקשת הדינמית הרחבה, ובכתיבת פסז’ים מרשימים דמויי קדנצות עבור הסולן, כבר עם פתיחת הקונצ’רטו. ההצהרה הנועזת הזו בתחילת הקונצ’רטו מבססת את היותו של הפסנתר גיבור הירואי של סיפור שובר מוסכמות. אם בקונצ’רטו הרביעי הפסנתר פתח במשפט מוזיקלי יחיד ואינטימי, כמו לוחש סוד המבשר את הבאות, בקונצ’רטו החמישי התזמורת לא מתחילה עד שהפסנתר מסיים להגיד את דברו, ויש לו הרבה מה להגיד. בטהובן משלב בפרק הראשון מקצבים מנוקדים, שכמו מהדהדים את המארשים הצבאיים הצרפתיים שליוו את פלישת נפוליאון. הקונצ’רטו הזה היה החלום של בטהובן על מה קונצ’רטו לפסנתר צריך להיות – יצירה מפוארת ומורכבת, שחוקרת את גווניו האינסופיים של הפסנתר על הספקטרום שבין שלווה מהורהרת וחגיגיות מתפרצת. עם פרק פותח אצילי, פרק שלישי סוחף ומבריק, ופרק אמצעי יפהפה ועדין, בטהובן מוכיח את היותו אחד המלחינים הגדולים לפסנתר בכל הזמנים.
אבנר דורמן: שיחות על אהבה
אבנר דורמן קרא לראשונה את “שיחות על אהבה” של אברבנאל בסוף שנות העשרה שלו, והתאהב. “סבא שלי תרגם את הספר מאיטלקית לעברית” הוא מספר, ומוסיף כי “הספר הזה כל כך פואטי, עמוק ורוחני. הוא מנסה לענות על כמה שאלות פילוסופיות קיומיות כמו מה זו אהבה? מהו אושר? מתי נוצר היקום?”. בשנת 2014 הוא כתב יצירה בהשראת הספר ותחת אותה כותרת, עם טקסטים של שלמה אבן גבירול, רבי אהרון פרץ, ציטוטים מהתנ”ך ועוד. היצירה כתובה למקהלה והרכב תזמורתי מעניין הכולל גם אקורדיון, פסנתר, סקסופון, וחיבה עשירה של כלי הקשה. התזמורת העשירה יחד עם המקהלה והטקסטים בעלי הגוון התנ”כי, יוצרים שילוב מרתק בין מצלול ליטורגי מפואר לגוון כמעט חזני. המוזיקה של דורמן מאופיינת בתחכום ומיומנות החיים לצד נגישות ותקשורתיות. הטקסט האמוציונאלי בא לידי ביטוי במוזיקה מלאת הבעה ועזת אופי, מתוזמרת להפליא עם השפעות ניכרות של המלחינים הסימפוניים הגדולים של ראשית המאה ה- 20, דוגמת סטרווינסקי וברטוק.
כמו הספר, גם היצירה כתובה בשלושה, כאשר החלק הראשון מתמקד באהבה רומנטית ותשוקה.
היצירה נפתחת עם ציטוט קישוטי בלטינית מהמשפט הראשון בספר: “להכיר אותך, סופיה, גורם לי להרגיש אהבה ותשוקה”. דורמן משתמש בפרק הזה באקורדיון כדמות המבטאת כמיהה וערגה, משמיעה את קולה עם מלודיה פשוטה. האקורדיון ממשיך את תפקידו החשוב לאורך כל היצירה, כאשר הוא מגיב לטקסטים המושרים בקולו הייחודי. מקהלת הגברים מבטאת את התשוקה הגברית דרך ציטוטים שמובילים את המוזיקה לסערה גוברת, “לאורך היום כולו, אהבתך גורמת לי לחולי”. הנשים עונות “בשמחה אתן עצמי לך לנצח” והם מתאחדים לבסוף באהבתם בשירה משותפת.
בחלקה השני של היצירה מובאים איתני הטבע שהם ביטוי לכוחה של האהבה. “כח הכבידה, אש, גשם, רוח – קשורים כולם לתשוקה” מסבי דורמן, ” הם מהדהדים את הפילוסופים היוונים של העת העתיקה שהרחיקו לכת וקישרו בין תשוקה ובין גאומטריה ומתמטיקה”. את הרעיון הזה מבטא דורמן דרך שימוש במקצבים שמחים מודלים גיאומטריים, והלך הרוח הרגשי נע בין עליצות לעצב. כאן מופיעה הדמות השניה, הפעם עם הסקסופון, שמביע תשוקה בלתי ממומשת. דורמן מייצר כאן מצלול ג’אזי שמהווה את הרקע לחיפוש של האקורדיון וסקסופון.
“בחלק השלישי של היצירה האהבה לא יכולה להתקיים יותר” אומ דורמן, “ולכן המבע של התזמורת הופך אגרסיבי יותר. הכאב והצער שמלווים את האהבה רומסים את המוטיבים המוזיקליים של היצירה, ומותירים את המוזיקה כמעט בלתי מזוהה”. מתוך החורבן, מגיעים קולות ילדים עם הטקסט “האהבה היא סבלנית, האהבה היא נדיבה”. קולו של האקורדיון נשמע שוב, הפעם כעדות לנצחיות האהבה.
חזרה לראש העמוד
