התוכנית
-
01
בטהובן
הפתיחה "אגמונט"
-
02
שומאן
קונצ'רטו לכינור
- הפסקה
-
03
ברהמס
רביעיית פסנתר ב-סול מינור בתזמור שנברג
על המופע
הקונצ’רטו האבוד של שומאן עם הכנר רנו קפוסון
הכנר יהודי מנוחין היה הסולן בביצוע הבכורה של הקונצ’רטו של שומאן בלונדון בשנת 1937, 84 שנים לאחר שנכתב. מנוחין כינה את הקונצ’רטו “החוליה המקשרת בין בטהובן וברהמס”, עם נושאים מוזיקליים עשירים ואציליים, חום אנושי, רכות מלטפת, תחכום קצבי וכנרות מבריקה. הקונצ’רטו לכינור הוא היצירה המשמעותית האחרונה ששומאן כתב לפני שמחלת הנפש שלו השתלטה עליו והובילה לאשפוזו, ובסופו של דבר למותו.
החברים הקרובים של שומאן החליטו שמדובר ביצירה פגומה שתפגע במוניטין של שומאן, תוצר של נפש סוערת ומעונה. הם החליטו לגנוז את הקונצ’רטו ולא לבצע אותו במשך מאה שנה לאחר מותו של שומאן. שנים רבות אחר כך, כתב היד של הקונצ’רטו התגלה כמעט במקרה ובנסיבות מסתוריות למדי. האזנה לקונצ’רטו מעל תהיות לגבי ההחלטה לגנוז אותו – מדובר בקונצ’רטו יפהפה, פורטרט מורכב של נפש אנושית שברירית ורגישה.
בקונצרט שלנו הקונצ’רטו המיוחד הזה יחבר (כפי שדמיין יהודי מנוחין) בין יצירות של בטהובן וברהמס: הפתיחה “אגמונט” שנכתבה על פי טקסט של גתה, יצירה עוצמתית ומלאת דרמה בה בטהובן משרטט מסע מטרגדיה אל ניצחון; והעיבוד התזמורתי העשיר והמסעיר של ארנולד שנברג לרביעיית הפסנתר בסול מינור של ברהמס, יצירה שנכתבה גם היא באמצע המאה ה- 19, וזכתה לחיים חדשים במאה ה- 20.