באיזה גיל התחלת לנגן?
התחלתי לנגן פסנתר בגיל 6, ובגיל 15 התחלתי לנגן אבוב.
באיזה גיל הבנת שאת/ה רוצה להמשיך בקריירה מוזיקלית?
הייתי בצבא בתזמורת צה”ל ולאחר מכן התחלתי תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בתל אביב. אז הבנתי שאני רוצה להיות אבובנית מקצועית.
ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
באחד הסיורים לארצות הברית עם מאסטרו מהטה, בשנת 1998, חגגנו 50 שנה למדינת ישראל והופענו בפילדלפיה באיצטדיון של הוקי קרח. שם ניגנו את השיר “ירושלים של זהב” עם הזמרת שולי נתן. אני זוכרת שלא הפסקתי לבכות מהתרגשות. זה היה ארוע יחיד ומיוחד עבורי.
מה את/ה אוהב/ת אוהבת לעשות מחוץ לבמה?
אני מטיילת הרבה בארץ, במיוחד בזמן הקורונה, ואוהבת ללמוד לבשל מהבן שלי.
איזה סוג מוזיקה נמצא ברשימת ההאזנה שלך?
מוסיקה קלאסית ושירה עברית.
מהי משמעות הפילהרמונית עבורך/מדוע רצית להשתייך לפילהרמונית?
כבר בתחילת התקופה בה לקחתי ברצינות את נגינת האבוב, שאפתי להגיע להיות חלק מהתזמורת הפילהרמונית משום שהיא מהווה סמל למצויינות במוסיקה בארץ ובעולם.
בזמן לימודיי בתל אביב למדתי אצל אליהו טורנר שהיה האבובן הראשי בתזמורת. אליהו היה קורא לי לנגן עם התזמורת כמחליפה ואלו היו קונצרטים בלתי נשכחים עבורי. אחרי התואר הראשון נסעתי עם בעלי לארצות הברית ושהיתי שם 7 שנים. הייתי בקשר עם התזמורת בכל ביקור מולדת. באמצע השנה השביעית בארה”ב, התקשרו אלי מהתזמורת והזמינו אותי לאודיציה. הגעתי לארץ במיוחד לבחינה, בחודש התשיעי להריוני עם בני השני, וכל השאר – הסטוריה.
משהו נוסף על עצמך שתרצה/תרצי לחלוק עמנו?
אומר בקצרה שאני מאד מתגעגעת לנגן באולם מלא ולהיות בקשר עם הנגנים והקהל.
כיסא מריו א. אדלר