באיזה גיל התחלת לנגן?
המוזיקה הייתה נוכחת בחיי מגיל צעיר מאוד. כבר בגיל 5 התחלתי בשיעורי ריתמוזיקה שהובילו ללימודי פסנתר בגיל 7. מאחר ולא ממש אהבתי להתאמן והפסנתר דרש בשלב מסוים שעות של אימונים החלטתי ביחד עם הורי שהפתרון הוא כלי נשיפה. וכך, בהיותי בת 12 התחלתי בלימודי הקרן וזכיתי בטוב מכל העולמות: שעות אימון קצרות יותר, נגינה בתזמורות נוער והכי חשוב – שימור המוזיקה כגורם משמעותי ואהוב בחיי.

ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
מספר רגעים בלתי נשכחים: הראשון בשנת 93 או 94 בהיותי חיילת, זכיתי באודיציה לנגן כסולנית בקונצרט נוער עם המאסטרו זובין מהטה.. אין מילים שיכולות לתאר את ההתרגשות מגודל המעמד.
הזיכרון השני הוא הסיור הראשון אליו נסעתי עם התזמורת – עדין כנגנית מחליפה. לא אשכח את הנגינה בסימפוניה ה3 של מהלר בדוואומו בסיינה. תחושה של אושר עילאי שלא תישכח לעולם
זיכרון שלישי הוא סיור הפרידה מזובין בקיץ 2019 ובייחוד הקונצרט בברצלונה. שם הבנתי באופן סופי כי הגענו לסיומה של תקופה מפוארת וכי מתחיל עידן חדש בתולדות התזמורת.

מה את/ה אוהב/ת לעשות מחוץ לבמה?
אין כמו להיות בבית. כל כך הרבה ערבים בשנה אנחנו נמצאים על הבמה בארץ וברחבי העולם שערבים שקטים בבית בהם אני יכולה להכין לילדים ארוחת ערב ולהשכיב אותם לישון הם ממש ערך עליון.
מעבר לכך אנחנו משפחה שאוהבת לטייל, משתדלים לצאת ולטייל בארץ כמה פעמים בשנה ובכל קיץ (למעט הקיץ האחרון כמובן) נוסעים למקום קריר וירוק ומשלבים טיולים רגליים עם חוויות מעט יותר “אקסטרימיות” לילדים.

איזה סוג מוזיקה נמצא ברשימת ההאזנה שלך?
בבית אני לא מאזינה כמעט למוזיקה קלאסית אך המוזיקה נוכחת כל הזמן ברקע או בפרונט.
אני מחוברת למוזיקה הישראלית הפופולארית – סשה ארגוב, מתי כספי, יוני רכטר, שלום חנוך ועוד רבים אחרים הם חלק מהפסקול היומי גם הרוק הפופ והפרוגרסיב האמריקאים נשמעים בבית באופן תדיר.