באיזה גיל התחלת לנגן?
התחלתי לנגן בכינור בגיל חמש וחצי לאחר שהוריי שאינם מוזיקאים רצו לפתח אצלי יכולות שמיעה, דמיון וקואורדינציה. המורה בחנה אותי ואמרה שיש לי יכולות טובות יותר מאשר ״רק לנגן בפסנתר״ ואמרה – הילד ינגן כינור. וכך היה.

ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
ישנם הרבה רגעים נהדרים ומצחיקים בתזמורת ובעיקר במהלך הסיורים שלנו בחו״ל. הרגע שאני רוצה לשתף אתכם הוא דווקא רגע מוזיקלי מרגש עבורי. לפני מספר שנים ניגנו את הסימפוניה השניה של מאהלר באתונה. בפרק האחרון של הסימפוניה יש תפקיד נהדר למקהלה ואירחנו מקהלה מלטביה. כניסת המקהלה הראשונה היא בשירה חרישית (אבל בדך כלל שומעים אותה בשירה לא חרישית במיוחד…). כשהגענו לכניסה הזו המקהלה שרה צליל חרישי וכה חודר שכל התזמורת בבת אחת הסתובבה אחורה כדי להבין מאין הגיע הצליל השמימי וכמעט אלוהי הזה. אפילו עכשיו כשאני נזכר ברגע הזה יש לי צמרמורת.

מה את/ה אוהב/ת לעשות מחוץ לבמה?
בשעות הפנאי שלי אני מאוד נהנה לבלות עם שני הילדים הקטנים שלי, לשחק טניס ובעיקר ללכת לים – אחת הסיבות העיקריות בעיני לגור בגוש דן – היכולת ללכת לים מתי שרק מתחשק.

האם רכשת מיומנויות חדשות במהלך מגפת הקורונה?
במהלך הקורונה הגשמתי חלום ותיק שלי והתחלתי להגיש ולערוך פודקאסט מוזיקלי שנקרא ״זה קלאסי״, בו אני זוכה לארח אנשים מרתקים ומנסה להבין יחד איתם את מסלול חייהם, ומנסה לקשור את זה לעולם המוזיקה שאהוב עליי ביותר. אין ספק שהיכולת לפנות זמן מסדר היום העמוס של התזמורת איפשר לי להגשים את החלום הזה, ללמוד עולם שלם של סאונד, הגשה ושיחה עם אנשים. ממש מאושר שמהלימון הזה שנקרא קורונה נוצרה לימונדה נהדרת!